פרק 28

945 83 9
                                    

"נלך לאנשהו?" לואי שאל.

"אפשר להשאר כאן,לא חייב לצאת." אמרתי,דיי קר בחוץ ואנחנו כל הזמן יוצאים,אפשר להשאר כאן ביחד.

"נראה סרט למטה." הוא הודיע.

"אני רק אחליף בגדים,קר." הוא אמר והנהנתי.

"אני אוריד את המגש למטה." אמרתי והוא התקדם לכיוון הארון.

תפסתי את המגש עם הכלים וירדתי בזהירות למטה במדרגות.

מסתבר שלא נזהרתי מספיק ונתקעתי בקיר בתחילת המדרגות והפלתי בטעות את התמונה של לואי עם אמא שלו.

נבהלתי כשזה קרה ומיהרתי להניח את המגש במטבח והתקדמתי מהר לכיוון התמונה,מקווה שהיא לא נשברה.

הרמתי אותה וראיתי שלא קרה לה כלום למרבה המזל,בחנתי אותה מכל צדדיה לוודא ומאחוריה ראיתי מין ניילון שקוף מבצבץ מהמסגרת האחורית של התמונה.

פתחתי את התמונה בעדינות והייתה שם שקית ניילון קטנה ושקופה שבתוכה היו כדורים קטנים.

הלב שלי התחיל לדפוק מהר ונתקפתי פחד ומחשבות של מה הם הכדורים האלה,בחנתי אותם כמה שניות,הם היו עגולים ולבנים.
המחשבות הקלות ביותר עד הגרועות ביותר התרוצצו בראשי,קיוויתי שזה לא מה שאני חושב,קיוויתי שאלה לא סמים.

שמעתי את לואי מתחיל לרדת במדרגות ונבהלתי,לא יכלתי לזוז וידעתי שאני לא אספיק לסדר את זה,פשוט קפאתי במקום.

"חשבת על סרט?נראה לי שנראה את גריז." הוא אמר ושנייה לאחר מכן הוא ראה אותי עם התמונה בידי האחת והשקית הקטנה עם הכדורים בידי השנייה.

הוא עמד מולי קפוא.

"א-אתה משתמש בסמים לואי?" אמרתי את המילים בפחד כשהרגשתי את העיניים שלי בדרכן להוציא כמה דמעות,ניסיתי לעצור את זה.

הבעת פניו הייתה לחוצה והוא התקדם לכיווני ופשוט התחיל למלמל דברים שנשמעו כמו גמגומים,כאילו לא ידע מה להגיד,וזו הפעם הראשונה ששמעתי את לואי מגמגם.

"א-אלה רק משככי כאבים,זה לא מה שאתה חושב." הוא אמר וניסה לגעת ביד שלי אך הזזתי אותה בהסתייגות.

"זה בדיוק מה שאני חושב לואי." אמרתי כשנשארתי קפוא במקומי.

"איך מצאת את זה?"

"מה זה משנה?" אמרתי, "אתה מתכוון להסביר לי?"

הוא שתק ולאחר כמה שניות ארוכות,נתתי לו את התמונה והשקית הקטנה של הכדורים,ובדרך החטפתי מבט לתוך עיני הקרח שלו,הוא השפיל את מבטו.התקדמתי לכיוון הדלת ויצאתי ממנה,הוא לא ניסה לעצור אותי או להגיד לי לא ללכת.

כשהגעתי לאוטו זלגה לי דמעה קטנה על הלחי שלא טרחתי לנגב ואיתה זלגו עוד כמה שהחניקו אותי.הרגשתי כל כך הרבה רגשות בו זמנית,הרגשתי פגוע ונסער.

Washington square - Larry stylinsonWhere stories live. Discover now