עיניו הכחולות של לואי היו על הכביש והתרכזו בנסיעה,והרעש היחידי שנשמע הן טיפות הגשם שנקשו על חלונות האוטו,
בהיתי במגבי האוטו שנעו מצד לצד וניקו את החלון ברישול מטיפות הגשם שהיו חזקות והרסניות.
לואי בקושי דיבר איתי במסעדה ומידי פעם שחרר אליי מבטים ריקניים וחסרי משמעות והדברים היחידים שהוציא מפיו היו הוראות למלצרית.
לא ידעתי מה פשר התנהגותו וניסיתי לדבר איתו ברוגע אך השיב באדישות ובריקניות שעצבנו אותי.
"לואי,אני לא מבין מה קרה." אמרתי בטון פחות רגוע מהפעם האחרונה שניסיתי לדבר איתו.
"לא קרה כלום." הוא אמר והמשיך להתרכז בנהיגתו כשהדליק סיגריה,מה שלא קרה הרבה בכלל במערכת היחסים שלנו.
לא רציתי שיעשן לידי,הריח של הסיגריה גרם לי תחושה מחניקה ורעה ולא יכולתי לנשום אותה,לואי השתדל לעשן עם ידו השנייה לכיוון החלון,הוא עשה זאת אבל ידע שאני לא אוהב כשהוא מעשן לידי-אבל בכל זאת אני לא יכול למנוע ממנו.
"זה בגלל סטיבן?אמרתי לך כבר שלא קרה כלום,הכלבה שלו נפצעה ועזרתי לו." אמרתי כשהזזתי את רגלי בעצבנות וניסיתי להסביר לו שוב מאחר והפעמים הקודמות לא הובנו.
הוא לא החזיר תשובה ולפעמים שתיקה היא סימן לחיוב,הנחתי שזה מה שקרה במקרה הזה.
"לואי איך אני יכול להסביר לך כבר שלא קרה כלום?" שאלתי בטון מיואש.
"אני ראיתי איך הוא פאקינג מסתכל עליך הארי,זה לא מבט ידידותי של שכנים." הוא אמר בטון כועס ונשף את עשן הסיגריה מתוך פיו אל כיוון החלון.
"אז מה לואי? גם אם כן,אתה החבר שלי,אותך אני אוהב." אמרתי והוא המשיך בצפייה בכביש ובנשיפת ושאיפת הסיגריה שבידו עם מבטו הריקני,כאילו מילותיי לא הזיזו לו בכלל.
לא אמרתי יותר כלום,הנחתי שצריך לתת לו להרגע.
ישר לאחר שלואי החנה את המכונית בחניית המשרדים ועוד לא הספיק לצאת,יצאתי מהמכונית בהליכה מהירה וקצת עצבנית מהמכונית והתקדמתי למשרדים,לא יכולתי לסבול את האדישות של לואי.
לא הבטתי אל לואי,נכנסתי אל המשרדים החמים והלכתי אל המשרד שלי.
את פניי קיבלו בברכת בוקר טוב קרוליין,לורן ועוד כמה עובדות נחמדות שהספקתי להכיר בזמן המאוד קצר שאני עובד כאן.
נכנסתי במהרה אל המשרד שלי כדי לא לפגוש בלואי כשהוא נכנס,וראיתי את נייל כבר במשרד המשותף שלנו,הוא ישב עם ספל קפה לבן מעוטר פרחים שנראה עשוי חרסינה שתהיתי לעצמי שהוא מאוד יפה,ועיניו היו על המחשב שניצב בשולחן שלו.
"בוקר טוב." מלמלתי בטון מדוכדך.
"בוקר טוב." נייל השיב עם חיוך, "רוצה קפה?" הוא שאל והצביע על הספל היפה שלו והנהנתי.
הוא יצא והרעש של הדלת שנטרקה קלות הדהד במחשבותיי על לואי כמה שניות לאחר שיצא ושחררתי אנחה מיואשת כששמתי את היד על הלחי שלי בייאוש.
הוא חזר עם שני ספלי קפה עם עיטורי הפרחים והודתי לו לאחר שהניח את הקפה על השולחן שלי.
"אפילו ספלי הקפה כאן יפים,בעבודה הקודמת שלי היו כוסות קרטון שהיה חם מדי לאחוז בהן." הוא אמר והנהנתי בהסכמה.
"נזכרתי שרציתי לשאול אותך,למה לואי טומלינסון הבוס הגדול היה במשרד שלנו אתמול?" הוא אמר ולא היו לי תירוצים להמציא לו אז החלטתי לספר לו את האמת.
"הוא החבר שלי." אמרתי והוא הרים את עיניו אליי ונראה מופתע.
"אה." הוא אמר ונראה שהנושא התבהר לו, "אתה נראה רע,מה קרה?"
"רואים עליי?" אמרתי בייאוש,ניסיתי לשפר לעצמי את מצב הרוח ולהראות יותר טוב אבל זה לא עבד.
"כן." הוא אמר ושחרר צחוק.
"רבתי עם לואי" מלמלתי, "זאת אומרת לא רבנו,כאילו כן אבל-" ניסיתי להסביר במלמולים, לא אהבתי לספר לאנשים על הבעיות שלי אף פעם.
"הו,רוצה לשתף?" הוא שאל והנדתי לשלילה ואני חושב שהבין לפי פרצופו.
-
שאר היום עבר במהרה ולא נתקלתי בלואי.למעשה,אני חושב שהיו לו הרבה פגישות,הוא סיפר לי שיש לו ימים חשובים ועמוסים.
נזכרתי במסיבת האירוסין של ג'מה שתהיה בעוד יומיים,עוד לא אמרתי ללואי,הראש שלי מבולגן לאחרונה,אני מרגיש כאילו המוח שלי עולה באש עד שהוא נשרף ומפסיק לעבוד.
כנראה שהרגשות שלי ממש בלטו על הפנים שלי כי גם לורן שאלה אם הכל בסדר איתי וכמובן שהנהנתי בחיוב.
חשבתי האם לדבר אם לואי בסוף היום או אם הוא עדיין כועס על מה שזה לא יהיה,קיוויתי שלא,אמרתי לעצמי שלפחות אודיע לו על מסיבת האירוסין של ג'מה בעוד יומיים.
כשהלכתי להגיש לקרוליין את הדוחות שביקשה על כוח אדם והחשבונות,לואי בדיוק דיבר איתה וניצלתי את ההזמנות כדי להודיע בעקיפין על מסיבת האירוסין של ג'מה שמשום מה שכחתי להודיע עליה ללואי.
"קרוליין אני צריך יום חופש בעוד יומיים." פניתי אליה כשהיא ישבה מאחורי דלפקה ולואי עמד לידה.
"קרה משהו?" היא שאלה והיה בקולה טון אימהי ששאל במטרה לשמוע ולהתעניין.
"האמת שלא,זה משהו משמח.אחותי מתארסת ויש לה מסיבת אירוסים." אמרתי ומבטו של לואי הורם אליי והוא נראה זועף.
"מזל טוב!" היא קראה בשמחה וחייכתי כתגובה.
"הארי תיכנס למשרד שלי אחר כך,אני צריך לדבר איתך בקשר לדוחות האלה." הוא אמר כשהצביע על הדוחות שהנחתי ליד קרוליין,הוא העביר מבט שנראה כועס והלך בחזרה למשרד שלו.
לא ידעתי מה קרוליין יודעת עליי ועל לואי,היא בכל זאת המזכירה הצמודה שלו והיא לא שלחה מבט משונה ורק שאלה עוד כמה שאלות על מסיבת האירוסים ומיהרתי ללכת משם במהירות בחזרה למשרד.
סליחה שלא עלו פרקים במשך שבוע שעבר,השבוע יעלו כרגיל שניים (:
YOU ARE READING
Washington square - Larry stylinson
Hayran Kurgu"אי אפשר להבין איך ביום בהיר אחד אנחנו פוגשים אדם שמשנה את כל נתיב החיים שלנו. אי אפשר להבין למה דווקא האדם המסוים הזה גורם לגוף שלנו להתמכר אליו בתשוקה בלתי מוסברת, וללב שלנו לפרפר בחוסר אונים בתוך החזה שלנו." הפאנפיק מכיל: •קטעי מין. #1 בפאנפיקשנס...
