כנראה שלא סיימתי את הסרט, כי כשהתעוררתי אמילי כבר הגיעה והייתה בחדר שלה, והסרט היה בכתוביות הסופיות שלו.
"איך היה?" מלמלתי בקול עייף כשהלכתי לחדר של אמילי לאחר שקמתי מהספה,היא שכבה על המיטה עם קלסר והתבוננה בו.
"היה מעולה,אני אצטרף כעוזרת לדוד שלי בינתיים וכשאסיים את ההכשרה אני אהיה עורכת דין מוכשרת."
"נשמע טוב." אמרתי כשנזכרתי שמחר יש לי את תכנית ההתמחות במשרדים של לואי,לא ידעתי אם ללכת בכלל.
"מה עשית היום?" היא שאלה ולא ידעתי אם לספר,בחרתי לא לספר.
"סתם,הייתי אצל לואי,ראינו סרט ואחר כך חזרתי לכאן." שיקרתי שקר חלקי,באמת הייתי אצל לואי,אבל החלק השני לא היה אמיתי.
"נשמע כיף." היא אמרה והסתובבתי ללכת.
ראיתי כמה שיחות שלא נענו מלואי משעות מוקדמות יותר,הוא התקשר שוב והחלטתי לענות לו,לא יודע אפילו מה להגיד לו.
החלקתי את האצבע על המסך כדי לענות, ואחר כך פשוט שתקתי,קפאתי,לא ידעתי מה להגיד.
"הארי?" שמעתי את קולו של לואי והוא גרם לי להוציא דמעה קטנה ולרעד בלתי מוסבר.
לא אמרתי כלום, נשארתי בשקט, לא יודע מה להגיד.
"הארי, אני יודע שאתה שם, תן לי להסביר." הוא אמר ונשמע שבור ומעט חנוק בקולו,לא שמעתי ככה את לואי אף פעם.
נשארתי עוד כמה שניות ארוכות בשקט, חושב האם לשמוע מה שיש לו להגיד או פשוט לנתק כי לא הצלחתי להשחיל מילים,מה שיגרור בכי אחר כך.
"א-אני כאן." אמרתי בשקט.
"יופי." הוא אמר, "אני רוצה להיפגש איתך ולהסביר לך הכל."
"ל-לא היום,אמילי צריכה אותי במשהו." שיקרתי, לא הייתי מוכן לפגוש אותו עדיין וקיוויתי שהוא יכבד את זה.
"מחר,בבית הקפה ברחוב בייקר בשעה ארבע." הוא הודיע והפעם חזר לקולו הרגיל.נפגשנו בבית הקפה הזה בעבר.
"לבוא לאסוף אותך?" הוא שאל.
"לא."
"תכנית ההתמחות מחר היא בשמונה." הוא הודיע וקיוויתי שהוא לא יהיה שם.
השיחה נמשכה עוד כמה דקות של מילים ריקניות,בעיקר כשלא היה לי מה להגיד ובעיקר לואי דיבר ונראה שגם לו לא היה מה להגיד ומיהר לסיים את השיחה.
הרהרתי האם ללכת מחר להתמחות או לא,והחלטתי שכן,זו עבודה,לא בהכרח קשור ללואי למרות שהוא הבוס שם.
לא ידעתי אם לספר לאמילי אבל לא סיפרתי לה,רציתי לשמור את זה לעצמי,למרות שרציתי לשתף ורציתי לשמוע עצה מה לעשות.
נזכרתי שאמרתי לעצמי להתקשר לאמא שלי,למרות שדיברתי איתה לפני כמה ימים זה הרגיש הרבה זמן,התגעגעתי אליה והתה חיזק את הגעגועים אליה. דיי קשה להיות רחוק מאמא שגדלת לצדה כל שנות ההתבגרות שלך,ועוד קצת.
חייגתי אליה והייתי זקוק לקולה,הוא נותן חיזוקים.אמא שלי אישה חמה ותומכת,היא תמכה בי בכל דבר שעשיתי בחיים וזה גורם לי להעריך אותך עוד יותר משנייה אל שנייה.
"הלו?" שמעתי את קולה האהוב של אמי.
"אמא!" אמרתי בשמחה.
"הארי מותק,מה נשמע?הכל בסדר??"
"כן כן הכל בסדר גמור." שיקרתי.
"איך בבית החדש?"
"מעולה,ואני מתחיל לעבוד מחר." אמרתי וניסיתי להשמע יותר נלהב,כי לא הייתי כזה.
"אני שמחה בשבילך כל כך,מה שלום לואי?" היא שאלה ונשמעה מתעניינת בחצי השני של המשפט,היה נראה שאמא שלי אהבה את לואי.
"הוא בסדר,הכל בסדר." שיקרתי שוב.
"איזה קטע שהתקשרת,בדיוק התכוונתי להתקשר אלייך מאוחר יותר,יש לי בשורה משמחת!" היא הודיעה בשמחה.
"מייקל עומד להציע לג'מה נישואין! בעוד שבוע,תהיה מסיבת אירוסין בחצר שלנו." היא הודיעה ושמחתי בשביל ג'מה,היא ומייקל כבר שנתיים ביחד ונראה שהיא מאושרת איתו.
"וואו איזה יופי!" אמרתי בשמחה.
היא אמרה לי את התאריך המדויק ואמרה שתמסור דש לג'מה,אמרה לי שהיא אוהבת אותי,וכך סיימנו את השיחה.
הלכתי לישון אחר כך,כאילו לא ישנתי מספיק,אבל הרגשתי מותש.
המחשבות אהבו להציף אותי,לא נתנו לי לשלוט בהן,הייתי לחוץ מללכת לפגוש את לואי מחר או לראות אותו מחר במשרדים,קיוויתי שלא יהיה שם.
נשכבתי על המיטה,לא שוכח לשים שעון מעורר למחר בבוקר.
המכצגחגצלגג אלף הצבעות אמאלה אני באקסטזי.
שבת שלום
♡
♡♡♡♡♡♡♡♡♡
YOU ARE READING
Washington square - Larry stylinson
Fanfiction"אי אפשר להבין איך ביום בהיר אחד אנחנו פוגשים אדם שמשנה את כל נתיב החיים שלנו. אי אפשר להבין למה דווקא האדם המסוים הזה גורם לגוף שלנו להתמכר אליו בתשוקה בלתי מוסברת, וללב שלנו לפרפר בחוסר אונים בתוך החזה שלנו." הפאנפיק מכיל: •קטעי מין. #1 בפאנפיקשנס...
