Naked

פרק 1-נער קר.

ג'יין היא ילדה בת 16 וחצי שעברה דירה עקב סיבות משפחתיות ולכן נאלצת לעבור גם תיכון ולעזוב את חבריה לטובת העסקים במשפחה. לג'יין יש שיער שטני ארוך שמתבהר ככל שהוא מגיע לסופו ,עיניים מלוכסנות בגוון חום דבש ,שפתיים מלאות וגובה לא נמוך מדי אך לא גבוה.היה זה יום לפני תחילת שנת הלימודים החדשה וג'יין בדיוק עברה לא מזמן לעיר סאול. זה לא שהיא התרגשה יותר מדי אלה תהתה כיצד תסתדר עם החברה החדשה.היא החליטה להכין את בגדיה מראש,זה היה בית ספר שונה משאר בתי הספר בקוריאה לעומתם היה מותר ללבוש בגדים רגילים ל"יוםיום". היא החליטה לשים חולצת טי שירט לבנה חלקה ,ג'ינס קרעים שחור ונעליים אלגנטיות שחורות.

-יום למחרת-

ג'יין התעוררה צחצחה שיניים ושטפה פניה ,מה שנשאר לה להכין זה רק אוכל הרי החליטה להכין הכול יום לפני בשביל להפחית בלחץ.הוריה כבר היו בעבודה לכן על המקרר היה תלוי פתק ובו רשום "שיהיה לך יום מוצלח ושנה של הצלחות מאימא ואבא." היא לבשה את בגדיה שמה מעט מסקרה וגלוס שקוף אבל הבליט את שפתיה,התבשמה מעט ויצאה לתחנת אוטובוס לחכות לקו שיגיע לבית ספרה החדש. עברה בערך רבע שעה וג'יין מצאה את עצמה בבית ספרה החדש שם פגשה נערה נחמדה בשם ביול שבמקרה היתה בת גילה וסביר להניח חברתה לשכבה ,ביול הראתה לה את חדר ההנהלה ושם היא ביררה על הכיתה בה תלמד בשנתיים הקרובות . כשיצאה ביול ידידתה החדשה שאלה באיזו כיתה היא רשומה ,ג'יין ענתה לה "הוא אמר שאני בכיתה יא11" וביול ישר חייכה אליה בנחמדות ואמרה "אנחנו באותה כיתה ככה אוכל להכיר לך את בית הספר והתנהלותו אפילו יותר טוב !" בדיוק נישמע צלצול להכנס לכיתות וביול הובילה את ג'יין יחד איתה לכיתתן. המורה נכנס וביקש ממנה להציג את עצמה לתלמידים אך בזמן שהציגה את עצמה עיניה הבחינו בנער שמבטו היה חד וקר צבע שיערו בלונדיני אך רואים שזה לא צבע שערו הטבעי. הוא הסתכל עליה במשך כול ה5 דקות שהציגה את עצמה בצורה כזאת ששדרה כאילו עשתה לו דבר נוראי והוא שונא אותה "מה הקטע של המוזר הזה" חשבה לעצמה.היא סיימה להציג את עצמה והלכה לשבת במקום פנוי שלרוע מזלה היה בסוף הכיתה מימינו של הנער המפחיד אך למזלה זה לא היה אותו שולחן פשוט שולחן ליד. השעתיים הראשונות התחילו בהסברים על המבחנים והבגרויות של השנה שתהיה וכך הגיעה לה במהרה ההפסקה וביול מיהרה לספר לג'יין בקצרה על כול ילד בכיתה. באמצע סיפורה של ביול ג'יין קטעה אותה ושאלה אותה בשקט ובסקרנות באוזן "תגידי הנער הבלונדיני המפחיד הזה מה הקטע שלו? מהרגע שנכנסתי לכיתה המבט שלו תקף אותי בצורה מאוד שלילית אפילו מפחידה היתי אומרת.." " או זה שיומין עזבי לא כדאי לך להחליף איתו מילה הוא אנוכי וכולם בבית הספר מפחדים ממנו לא חושבת שיש לו חבר אחד אפילו " ביול ענתה לה בגחוח אך ראו שמבטה רציני כשאמרה ששיומין מפחיד. "אולי אנסה לפנות אליו ולדבר איתו ? אולי הוא צריך מישהו ? אני לא אוהבת לראות אנשים לבד " "תראי זה לא שהוא חסר חברים לגמרי זה רק בבית הספר אני בטוחה שלטמבל הזה יש חברים אנוכיים כמוהו מחוץ ללימודים" "או הבנתי". "טוב בואי אעשה לך סיור עד שיש לנו זמן" שתי הבנות הלכו לסייר בבית הספר וג'יין נעשתה צמאה וניגשה לשתות בקולר. "את מתכוונת לסיים לשתות מתישהו אני לא מבין" נישמע קול גברי לפתע ,ג'יין הרימה את ראשה מעט וראתה את הנער הקר עומד ליד הקולר ומסתכל עליה במבט של כאילו היא חייבת לו משהו "לא חושבת שבקרוב" אמרה לו בכוונה. מילא המבטים המוזרים עכשיו גם מעיר הערות מטופשות? זאת כבר התגרות בכוח. "ואו אני מניח שהחברה הזאת שלה סיפרה לה עלי והיא עדיין לא מפחדת,מרשים" חשב לעצמו ומבחוץ היה לו חצי חיוך כאילו היה מבודר מתשובתה. "אני חושב שעוד לא הבנת מי אני אז הפעם אוותר לך חדשה" "מה שתגיד יא איום מהלך" ג'יין כמובן פחדה מעט עמוק בתוכה אך החליטה לא הראות זאת מבחוץ כדי שלא יטפל אליה. "חחח מזלזלת? את עוד תראי.." אמר הבחור הקר והלך משם.