שכן חדש

Part-4

נ.מ טאהיונג

סוף סוף גמרנו לפרוק את הארגזים, זה היה די הרבה אבל 7 בנים, זה די היה מהיר אבל באמת מעייף.
"יאללה סוף סוף לנוח." הובי היונג אמר וקפץ על הספה ואחריו גם כל השאר.
"להזמין עוד אוכל?" שאלתי וכולם הינהנו אז לקחתי את הטלפון ונישענתי על השיש במטבח וחייגתי, הפעם לשווארמה.
"שלום איך אפשר לעזור?" האיש שעבד שם ענה לי.
אני לא חוזר על הפדיחה ממקודם.
"שלום אפשר אממ..." ניסיתי להמשיך אבל ג'ימיני וקוקי רקדו מולי בצורה מוזרה ואז הובי הצטרף.
יש לי הפרעות קשב וריכוז הם לא יכולים לעשות לי את זה.
אני לא יכול להתרכז, בכלל. אם מדברים איתי ואני כותב זה משגע אותי או שעושים משהו תוך כדי שאני מדבר ומנסה להתרכז אני פשוט לא יכול וג'ימין יודע את זה.
"שלום אדוני?" האיש שאל ויכולתי לשמוע אותו מתעצבן.
"כן סליחה אממ אפשר ל- די כבר שבו בשקט!" צעקתי עליהם שיפסיקו והאיש התעצבן.
"טוב תשתלט על הילדים שלך ואז תתקשר!" האיש אמר וניתק ונשארתי המום.
"חח מה קרה, מה הוא אמר?" ג'ונגקוק שאל אותי ובא מאחורי.
ניצמד,
למה הוא ניצמד?.
"אממ בעיקרון הוא התעצבן עלי שלא עניתי בגללכם" אמרתי ונתתי מבט מאיים לג'ימין שהתכווץ מאחורי הובי.
"והוא אמר לי להשתלט על הילדים שלי."

איך שאמרתי את המשפט הזה כולם צחקו, חוץ מג'ין שאמר:
"הי! אתה הילדים שלי!" ג'ין אמר וציחקקתי.
"מה אתה צוחק אתה גם חלק מהילדים." נאמג'ון אמר וציחקק ואני חייכתי.
אני מרגיש כל כך טוב פה ואני בקושי יום כאן.
"טוב תתקשר שוב ותזמין." יונגי אמר.

נ.מ ג'ונגקוק

"טוב תתקשר שוב ותזמין." יונגי אמר לטאה וטאה הקשיב לו, לוקח את הטלפון שוב בידיים ומתקשר.
"ש-שלום זה שוב אני." טאהיונג דיבר.
'למה הוא רועד? למה הוא יפה כל כך?'
בדרך כלל הייתי אומר לעצמי לא לחשוב ככה, אבל ידעתי שאין לי מה לעשות עם זה אז העדפתי לא להכחיש.
"תשים על קול." ג'ימין אמר והפסיק לחבק את הובי היונג.
"אוי שוב אתה, זהו הצלחת להשתלט על הילדים שלך?" הבחור שאל בקול מזלזל.
"קודם כל הם חברים שלי, דבר שני אני רוצה להזמין." טאהיונג אמר ולא יודע למה היה לי צורך עז לחבק אותו.
הוא ילד פגיע.
הוא עבר הרבה.
חיבקתי אותו והוא הסתובב לראות מי זה, חיזקתי את החיבוק ועלה לו סומק קל. ציחקקתי והעברתי מבט על השאר ולכולם היה חיוך ממזרי כזה וזה גרם לי להתרחק, אבל הוא החזיק אותי.
"שלא תעז, נעים לי ככה." הוא לחש לי קרוב לאוזן והצטמררתי.
הדבר שחיבר אותי עם הילד הזה זה כי אני מזדהה איתו, והחלטתי עם עצמי שאני יעשה הכל ואף אחד לא יפגע בו.
אבל האיש מהטלפון החליט לעשות טעות קטנה.
"טוב נכין לך ותבוא לקחת את זה." האיש אמר וטאהיונג הרים גבה.
"תאמת רצינו להזמין לפה." טאהיונג אמר והאיש החזיר לו בצורה מגעילה.
"יאא דפוק, אתה חושב שאנחנו נבוא עד אלייך?? סתום ההורים שלך לא אמרו לך שאי אפשר להזמין שווארמה?? חתיכת דביל מזדיין." האיש צעק הכל וטאהיונג שתק בלע את כל המילים ופשוט שתק.
אני מניח שאבא שלו לא הסתכל בכלל לכיוון של להזמין משהו לילד שלו, גם אם זה אוכ.ל
התעצבנתי והייתה שתיקה.
"חתיכת ממזר, תגיד מה אתה רוצה שנכין לך!" האיש צעק ואיבדתי את זה לקחתי את הטלפון ועשיתי את הקול הכי נמוך ומאיים שהצלחתי.
"תקשיב לי טוב, אתה חסר נימוס ואתה תשלם על זה שצעקת על חבר שלי אנחנו נבוא לקחת את ההזמנה ואם זה יהיה מוכן לא נעשה כלום, אבל נישבע לך שאם תזרוק עוד מילה אחת זה הסוף שלך." אמרתי ובקו היה שתיקה.
"יא פרחח! מי אתה שתאיים אה?" הוא צעק.
"קוקי עזוב נזמין משהו אחר, הם לא נשמעים כמו אנשים טובים." ג'ימין אמר לי והחלטתי שבסדר וניתקתי בלי לענות.
"ת-תודה סליחה שהיית צריך ל...אממ.." טאה התחיל להגיד ופשוט לקחתי את ידו ומשכתי אותו לבחוץ.
"לאן זה?" הובי שאל.
"נלך לקנות אוכל במקום אחר." אמרתי.
"אני בא איתכם!" ג'ימין צעק ורץ אחרינו.
"אתם יודעים מה אני אוהב." יונגי צעק והנהנתי.

הלכנו לשווארמה הקרובה ביותר ואת האמת השיחה זרמה, טאהיונג סיפר לנו על עצמו וצחק מהטימטום השופע של שלושתינו ביחד, וג'ימין רוב הדרך התלונן על היחס שהוא מקבל.
"אני פשוט אומר שכולכם תמיד יורדים עלי." הוא אמר.
"הם יורדים לך על הגובה או על הטימטום?" טאה שאל, צחקתי ונתתי לו כיף.
"טאה אל תהיה בצד שלהם, אני הייתי החבר הכי טוב שלך מאז ומתמיד!" ג'ימין ניסה לגונן
"עד גיל 15." טאה אמר.
"טאה 15 שנים איתך זה וואו! אם אתה וקוקי תהיו ביחד זה יהיה מפחיד." ג'ימין אמר וטאה הסתכל עלי מופתע.
מה לעזאזל עובר לנער הזה בראש?
"א-אתה גם גי?" טאה שאל אותי והינהנתי.
"כולם מהחבורה חוץ מיונגי היונג." אמרתי והוא חייך.
"אוקי אני מבין" הוא חייך עוד פעם חשבתי,
'מה לעזאזל עובר לחייזר הזה בראש?'

הגענו לשווארמה וקנינו לכולם, טאהיונג הזמין גם לעצמו והיינו בדרך חזרה תוך כדי שאנחנו צוחקים.
"הי הקול הזה לא מוכר לכם?" שאלתי כשעברנו ליד חבורת בנים שאכלו שווארמה גם.
"זה האיש שדיברנו איתו בטלפון!" טאה די צעק את זה,
קסום הילד פשוט קסום.
"יאא פרחחים זה אתם?" הוא שאל זה עם הקול המוכר וג'ימין התחבא מאחורי,
טאהיונג הסתכל עליו עם מבט אדיש וככה גם אני.
כולנו עברנו אלימות ככה שדי היינו מחוסנים לכל זה אבל ג'ימין לא, ואני מעדיף שגם לא יעבור.
"היי מאוד נוח לפגוש אותך." טאה אמר לו בזילזול והאיש פשוט רץ אליו עם אגרוף,
כאילו מה? זה פזיז מידי ואלים מידי.
טאהיונג זז הצידה והאיש נפל ואז פתאום ראיתי כמות של אנשים באים אלינו,
פה פחדתי.
12 אנשים אם אני לא טועה התקדמו אלינו.

מה דעתכם עד עכשיו?