"אל"
"נו אבל.."
"אל פשוט...פשוט אל."
"נו אבל זה חשוב!"
"שום דבר שיוצא לך מהפה לא חשוב."
"גייהנום, לשם אתה צריך ללכת." ג'ימין אמר ויונגי חייך.
"נו היונג!" ג'ימין התחיל שוב
"היונג לא פה, היונג בגייהנום." יונגי אמר ושם את הכיסוי עיניים שנאמג'ון קנה לו שנה שעברה.
"אוף" ג'ימין השתתק והתישב עם ידיים משולבות
"זהו שתקת?" יונגי שאל
"כן" ג'ימין ענה וגילגל עיניים ויונגי הוריד את הכיסוי
"עכשיו... למה אתה צריך 300 שקל?" יונגי שאל בהרמת גבה כצפוי לו ואז הוסיף;
"יש לך גם כסף, אתה גדול! למה אתה מבקש ממני?"
"כי אני צריך ללכת למשוך מהבנק אבל הוא כבר ניסגר מוקדם יותר ואני רוצה ללכת לקנות נעליים!" ג'ימין אמר.
"למה שלא תקנה מחר?" יונגי שאל
"ואם זה יגמר?" ג'ימין שאל בפרצוף מפוחד והוסיף: "איך אני אצליח להתמודד עם זה?" אמר שוב בהיסטריה.
"אייש, ולמה אתה לא מבקש מהסוס?"
"כי הוא הלך להורים שלו ואני לא רוצה להפריע לו, נו יונגי!" ג'ימין צעק
"אבל יש פה נאמג'ון וג'ין היונג למה אתה לא מבקש מהם?" יונגי שאל וג'ימין נאנח
"אוף לא צריך!" ג'ימין קם מהמיטה והלך לכיוון הדלת
"טוב קרציה, בוא תביא את הארנק שלי מהארון." יונגי צעק וגימין חייך כשהוא מדלג לכיוון הארון ומוציא משם את הארנק,
"קח." גימין אמר עם חיוך
"תודה באמת.." יונגי אמר כשהוא מגלגל עיניים ומוציא שטר של מאתיים ושטר של מאה.
"תודה היונג!" ג'ימין אמר וחיבק את יונגי חזק
"א-אוויר" יונגי מילמל וג'ימין שיחרר אותו נותן לו נשיקה על הלחי ויוצא מהחדר.
"אבל אני לא אוהב...אייש" יונגי חייך קצת וחזר להתעסק בטלפון.
°°☆°°☆°°☆°°☆°°
"לאא תעזוב את זה! תוריד את זה עכשיו!" ג'ין צעק על טאהיונג המסכן.
"אבל תיראה היונג אני יכול!" טאהיונג אמר והוסיף עוד צלחת על שתי הצלחות שהיו לו כבר על הראש.
"טאה..? מה אתה עושה?" ג'ונגקוק ניכנס למטבח כשהעיניים שלו חצי עצומות כי התעורר רק עכשיו.
"ג'ין היונג בא בבוקר ללמד אותי לבשל." טאהיונג אמר בהתרגשות כיד אחד אוחזת בצלחות
"כן רק חבל שאתה עושה רק שטויות." ג'ין אמר ונאנח.
"סליחה.." טאהיונג שיחרר את היד בטעות ותוך שניה הצלחות נפלו,
לג'ין היה פיג'מה עבה ונעלי בית כי לא חשב שיצטרך להחליף בגדים כשהבתים קרובים. אך לעומתו טאהיונג לבש מכנס קצר שחור וגופיה לבנה והיה בלי נעליים, אז הזכוכיות חתכו את טאהיונג טיפה ברגל ימין אבל גם ביד כשזכוכית קיפצה לה.
"אחח פאק!" טאהיונג נאנק מכאב וג'ונגקוק וג'ין ניבהלו.
"אתה בסדר?!" ג'ונגקוק טיפה צעק ולבש מהר את הכפכפים שהיו בסלון, הכפכפים של טאהיונג.
הוא הלך לטאהיונג והרים אותו;
"קוקי אני לא פצוע כל כך למה אתה מרים אותי?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק לקח אותו לספה, רחוק מהמטבח.
"כי אם היית הולך יחף אז היו ניכנסים לך זכוכיות לרגליים." ג'ונגקוק אמר וזרק את טאהיונג על הספה ולאחר מכן התיישב עליו ברגליים פסוקות
"תפסיק לעשות שטויות!" ג'ונגקוק אמר ודיגדג את טאהיונג שהתחנן בפניו שיפסיק.
YOU ARE READING
שכן חדש
Humor~הושלם~ טאהיונג נער בן 19 שנולד בסיאול. הוא עובר לדירה משלו ורוצה להתחיל חיים חדשים, כאלה שישכחו לו את העבר. טאהיונג מתחבב על כולם ישר על ההתחלה, חוץ מג'ונגקוק שקשה איתו. הזהרות! • סמאטים •דיבור גס+ • הומור כושל הסיפור הינו ישן ובעל טעויות לשוניות *...
