שכן חדש

Part-7

"אני רוצה לישון! אני לא מבין למה גררתם אותי אתכם." טאהיונג אמר וזרק את עצמו לתוך המכונית שלו.
"מבין אותך ילדון." יונגי אמר וזרק גם כן את עצמו למכונית של החבורה.
"שקט שניכם, טאהיונג זה חשוב שתבוא איתנו כי המקרר שלך כל הזמן ריק ואתה רק מזמין פיצה כל היום! אז היום נקנה מצרכים ואתה תלמד להכין! טוב?" ג'ין אמר וטאהיונג הינהן לאט וחגר חגורת בטיחות.
(מי שלא הבין/ה לשאר ביטיאס בסיפור יש מכונית ולטאהיונג בניפרד יש)
"אז לעקוב אחריכם או שמישהו בא איתי?" טאהיונג טפח על הרכב.
"אני יבוא איתך, אין לי כוח לשמוע את ג'ימין והוסוק מתווכחים מי אוהב את מי יותר." יונגי אמר וניכנס למושב שליד טאהיונג.
"או זה כל כך רומנטי" טאהיונג אמר ויונגי ציחקק.
"לא, זה לא מה שאתה חושב, הם לא רבים על מי אוהב יותר את השני, הם רבים על זה שהשני אוהב יותר." יונגי אמר ואז מיהר להדגים:
"לא הובי אתה אוהב אותי יותר", "לא ג'ימיני אתה אוהב אותי יותר."
"וככה זה כל הזמן, זה לא רומנטי בכלל." יונגי אמר וטאהיונג התחיל לצחוק.
"אתה צוחק עכשיו, אבל אני בוכה בלילות." יונגי אמר וטאהיונג צחק אפילו יותר ויונגי רק חייך קלות והכניס את האוזניות לטלפון.

~תוק תוק~ ג'ונגקוק דפק על החלון של המכונית בצד של טאהיונג והשני פתח.
"היי חבר'ה, אפשר להצטרף אליכם ג'ימין והובי שוב..." ג'ונגקוק עוד לא סיים את המשפט ויונגי אמר:
"כנס."
"כן קוקי, תכנס." טאהיונג אמר וג'ונגקוק זרק לו חיוך מתוק וארנבי.

"בוא שב לידו, אני רוצה לישון מאחורה." יונגי אמר ויצא מהמכונית.
"לא נימאס לך לישון?" ג'ונגקוק שאל בהרמת גבה,
"לא." יונגי ענה בקצרה וסידר את הג'קייט שלו בתור כרית ונירדם.
"הוא כבר נירדם?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק הינהן וטאהיונג ענה:
"אבל לא הת-"
"טאה אל תתחיל אפילו, כל כך הרבה אנשים אמרו את זה." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג גיחך והתחיל לנסוע
"איפה לפנות עכשיו?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק הצביע לשמאל וטאהיונג פנה לשם,
ככה זה המשיך עד שהם הגיעו.

"יאללה קוקי תעיר אותו." טאהיונג אמר והוציא את המפתח מהמכונית.
"אממ...." ג'ונגקוק היסס. "ל-לא תעיר אותו אתה, הוא פחות יהרוג אותך."
"אתה מפחד מיונגי היונג?" טאהיונג שאל וגילגל עיניים לא לפני שציחקק.
"יונגי הגענו, היונג הגענו, יונגיייי, קום, יונגי, קוםם!" טאהיונג ניסה וניסה אבל לא הצליח
"יונגי פאקינג היונג! תקום לפני שאני-"
"לפני שאתה מה?" יונגי פתאום שאל כשהעניים שלו עדיין עצומות.
"לפני שאני אקרא לג'ין היונג." ג'ונגקוק אמר ויונגי קיפץ.
"קמתי!" יונגי אמר ויצא מהמכונית ולקח את הג'קייט איתו.
"אף אחד לא רוצה שג'ין היונג יעיר אותו, הוא מרושע." ג'ונגקוק אמר לטאהיונג ואז חיבק את עצמו מפחד.
"נכון." יונגי הסכים וחיבק את עצמו גם כן ורעד.
"פוסים." (לא יודעת איך להסביר, נקבה זה ההסבר הכי טוב שמצאתי.)
טאהיונג אמר והלך תוך כדי שצחק,
"היי! אני לא פוסי!" יונגי צעק ורדף אחרי טאהיונג, וטאהיונג ברח ממנו.
"ילדים תפסיקו לרוץ." ג'ין יצא מהמכונית וצעק לטאהיונג ויונגי.
"לא רוצה, הוא פגע בגבריות שלי." יונגי אמר והתנשף, אך המשיך לרוץ.
"איזה גבריות היה לך?" עקץ אותו טאהיונג והוציא לו לשון.
"אתה מתתת היוםם!!" יונגי צעק ורץ אחריו יותר מהר וטאהיונג האיץ את הריצה.
"הובייי גם אני רוצה תופסת!" ג'ימין אמר בקול חמוד והוסוק רץ אחריו למקום רחוק יותר, עד שלא יכלו לראות אותם.
"לא, אני רוצה לחיות." טאהיונג צעק וציחקק.
"ילדים תפסיקו- בעצם למה אני מנסה בכלל?" ג'ין אמר ונאנח.
"בוא בנתיים ניקנה דברים, השארתי להם כסף במכונית." נאמג'ון אמר לג'ין ושילב את האצבעות שלהם בתאום מושלם.
"ג'ונקוקי אנחנו ניכנסים לקניון השארנו לכם כסף ו... תהנו." נאמג'ון אמר לג'ונגקוק ומשך את ג'ין לכיוון הקניון שכניראה דיבר עליו נאמג'ון.

"יונגי סליחה אתה גבר הכי גברי בעולם." טאהיונג התעייף מלרוץ אז עצר וצעק ליונגי שלא הפסיק לרוץ הרי פעם ראשונה שרץ, הרגשה טובה.
"לא, זה לא יעזור לך חנפן קטן!" יונגי אמר והתקרב לטאהיונג יותר, ושוב רץ וטאהיונג התחיל לרוץ גם הפעם לכיוון של ג'ונגקוק.
טאהיונג רץ ולא שם לב לאבן די בולטת שהייתה ומעד, אבל ג'ונגקוק תפס אותו בעוד הידיים של טאהיונג על חזהו של ג'ונגקוק.
"ת-תודה." טאהיונג אמר וג'ונגקוק חייך.
הם היו קרובים, מאוד קרובים.
שניהם רצו את זה, אבל שניהם מנעו את זה מעצמם.
השמש האירה מעליהם, אבל למרות זאת ירד כמה טיפות גשם מה שהוסיף למצב הרומנטי שלהם.
השפה התחתונה של טאהיונג רעדה, וצמרמורת התפשטה על גופו.
אולי בגלל העובדה שהוא עם חולצה קצרה? או אולי בגלל שג'ונגקוק אוחז בו וכל מה שצריך לאווירה רומנטית נמצאת,
חוץ מיונגי שלא מפסיק להגיד:
"קיטשי קיטשי קיטשי!" יונגי עצר הכל ואפילו לעננים ירד החשק והתפזרו.
(אני יודעת שזה לא הגיוני אבל דימיון שלי תנו לי)
טאהיונג הסמיק והתנתק מג'ונגקוק.
"אממ איפה כולם?" טאהיונג שאל, מתעלם מהמבט המאוכזב של ג'ונגקוק.
"התפזרו, הסוס רודף אחרי ג'ימין, נאמג'ון היונג וג'ין היונג הלכו ביחד לקניון ו... זהו." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג הביט בו.
"אהכממ." יונגי כיחך בגרון ולקח את תשומת הלב של טאהיונג.
"קוקי אתה היית פה, הם אמרו לאיפה הם הלכו?" יונגי שאל,
"לא אבל הם השאירו לנו כסף במכונית." ג'ונגקוק ענה.
"על מי מדברים?" ג'ימין בא ושאל,
השיער שלו היה מבולגן וכל הצוואר שלו היה מסומן בהיקים ואותו הדבר גם הוסוק.
"על- רגע למה השיער שלכם מבולגן?" טאהיונג שאל בתמימות ויונגי נאנח.
"אוקי אז תור מי להרוס לו את התמימות?" הוא שאל וג'ימין הרים את היד והתחיל להגיד:
"הובי רדף אחרי ותפס אותי ואז משך אותי למין מקום כזה ו.. אממ...דפק אותי חזק חזק ו.."
"שתוקקקקקקק!!!" ג'ונגקוק צעק וסתם את הפה של ג'ימין, כולם צחקו חוץ מטאהיונג שהסתכל עליהם בפה פעור.
"איכ!" ג'ונגקוק ניגב את ידיו.
"ליקקת לו את היד נכון?" יונגי נאנח וג'ימין חייך בגאווה,
"לגמרי."

"טאה אחרי מה שעברת איך אתה עדיין תמים?" ג'ונגקוק שאל אותו כשהם הלכו רק שניהם לכיוון המכונית להביא את הכסף.
"אממ.. אני לא תמים, פשוט שהוא לא בילגן לי את השיער מתוך אהבה או משהו זה לא היה מתשוקה זה סתם היה מ.. אממ.. חרמנות יתר." טאהיונג אמר בלי הבעה בכלל.
לא עצובה, אבל בהחלט לא שמחה.
הם המשיכו ללכת עוד קצת עד שהיו קרובים ממש למכונית, אבל עדיין לא פתחו את הדלת.

"ס-סליחה ששאלתי." ג'ונגקוק השפיל את הראש ואמר.
"אל תשפיל את הראש שלך!
אני רוצה תמיד לראות את הפנים היפות שלך, אז אל תוריד את הראש." טאהיונג אמר והסמיק.
ג'ונגקוק לא הצליח להחזיק את עצמו והצמיד את טאהיונג כשהוא מנשק אותו באגרסיביות והשני הרשה לו וזרם עם הנשיקה, הוא הרגיש איך קשה לו לעמוד אבל זה רק בגלל התשוקה שהייתה בניהם.

תגובות💝