שכן חדש

Part-42

השיר לא של קייפופ אבל הוא שיר מדהים.

תזכורת-לאח של טאהיונג קוראים הו•סו, עד כמה כושלת אני בשמות?-

פרק שרובו עוסק ביום הולדת של טאהיונג אבל לא כולו.
תהנו💝

ופרק כדי לפתור את בעית יונמין!

נ.מ של טאהיונג

"הפתעהה!" לפני שהספקתי לקלוט מה קורה שפתי הוצמדו לאלו של קוקי ושקעתי בזה, אני תמיד שוקע בנשיקות שלנו.
אחרי שהתנתקנו הרמתי את ראשי כדי לבחון את המקום.
בלונים, הרבה בלונים בצבעים שחור אפור ואדום, הצבעים האהובים עלי.
אחרי שחקרתי את הבית הסתכלי על האורחים ומכולם עיניי נחתו על אחי, חייכתי אליו והוא חייך אלי חזרה.
"מזל טוב טאה." הסתכלתי על קוקי וחיבקתי אותו, אני אוהב אותו! אני באמת אוהב אותו.
"גם אני רוצה חיבוק!" ג'ימין דחף את קוקי ממני וחנק אותי בין ידיו.
"ג'ימין, אוויר." הוא שיחרר מעט את האחיזה אבל עדיין חיבק, והחזרתי לו את אותו חיבוק.
5 שניות עברו וכל החבורה חיבקה אותי, כולל יונגי שהתלונן שהוסוק חנק אותו.
"אמא!" אמרתי עם חיוך ורצתי אליה, היא חיבקה וליטפה את ראשי.
"אני כל כך שמחה שמצאת לך חבר שדואג לך כל כך." היא מילמלה וחיזקה את החיבוק יותר.
"אח קטן." הסתובבתי וראתי את הו•סו, אחי הגדול.
הלכתי אליו וחיבקתי אותו, הוא מילמל מזל טוב וחייכתי.

נ.מ כללית.

"טאהטאה וכולם בואו לשולחן!" ג'ין צעק וכולם באו לשולחן, טאהיונג לא אהב כשיש הרבה אנשים לכן ג'ונגקוק דאג להזמין רק את צ'אן, יונגג'ון, אח של טאהיונג ואמא שלו.
"אתה רוצה להגיד לי שעבדת כל היום על העוגה הקטנה הזאת?" ג'ימין אמר ואז מיהר להוסיף,
"היא יפה וניראת טעימה אבל חשבתי שעשית יות-"
"פשוט תעשה מה שאתה תמיד עושה." ג'ין אמר וג'ימין חייך.
"מזל טוב טאה!" הוא דפק את העוגה בפרצוף של טאהיונג שדאג עוד קודם לעצום את עיניו כי הכיר טוב מאוד את הנער.
"זהו ג'ימין? עכשיו אתה מרגיש יותר טוב עם עצמך? ממ?" יונגי שאל וג'ימין הינהן.
"יופי, עכשיו לך תביא משהו לנקות את זה וג'ין תביא את העוגה השניה."
"מה?! באיזה קטע?! היי זה לא פיירר!!" ג'ימין התבכיין ויונגי סימן לג'ימין ללכת להביא נייר או משהו.

"אוקי טאה אתה מוזמן לפתוח את המתנה מתי שאתה רוצה." צ'אן אמר וטאהיונג התעלם ופתח את המתנה.
"אוו זה כזההה מתוקקקק תודהה!!" טאהיונג חיבק את צ'אן בזמן שג'ימין בחן את הפיג'מה עם הגיבור שהיה מצוייר עליו, אנפנמאן.
"קח." יונגי אמר ונתן לטאהיונג קופסא.
"פאקינג תפתח את זה עכשיו!" הוסוק חסר הסבלנות הציק לטאהיונג, וטאהיונג פתח.
"הכפכפים שלי?" טאהיונג שאל ויונגי הצביע על יונגג'ון.
"היונג זה ממך?" טאהיונג התאפק לא לצחוק.
"כן, ביקשת את זה כי יונגי לקח לך אותם לא? הכפכפים הכחולים עם הפסים הלבנים, אני טועה?" יונגג'ון הסביר וטאהיונג נידנד לשלילה.
"אז הינה, אה כן וגם זה." יונגג'ון הוציא משקית שהייתה מאחוריו שעון מוזהב.
"ביום שהלכנו לבאולינג אמרת שרצית את זה לא?" טאהיונג הינהן וחיבק את יונגג'ון חזק.
"המתנה שלי זה בכלל זה." יונגי הוציא סט של דברים מגוצ'י וטאהיונג חנק גם אותו.
"לא. פאקינג. נושם."
"סליחה היונג."
"על המיטה שלך יש מלא דובים." הוסוק אמר וג'ונגקוק בדיוק יצא מהחדר של טאהיונג עם שני שקיות.
"רציני, יש שם מלא בובות, כולם דובונים כאלה." טאהיונג הינהן וחיבק גם אותו.
"אממ..." ג'ונגקוק התקרב לשולחן וטאהיונג קם.
"קח."
"ממש רומנטי."
"סתום." ג'ין החטיף לג'ימין וצפה בטאהיונג מתרגש מהטבעת והשרשרת שג'ונגקוק נתן לו.
"זה כזה יפה!" טאהיונג נישק את ג'ונגקוק שאחז במותניו.
"רגע טאה יש גם את זה." ג'ונגקוק הוציא ציור שלו ושל טאהיונג מודפס על משהו מיוחד.
"תודה!" הוא נישק אותו שוב.
"קנינו לך כרטיסים לבית מלון, רק אתה וקוקי...מקווים שזה מספיק.." נאמג'ון וג'ין היו ניראים לא מרוצים ממה שקנו אבל החיבוק של טאהיונג הראה אחרת.
"אוקי! עכשיו המתנה הכי שווה ומקסימה ונדירה בעולם ו-"
"נו!"
"אוקי אוקי יא לחוצים." ג'ימין נתן לטאהיונג וטאהיונג פתח מהר.
כולם צחקו, אף אחד לא נישאר אדיש.
תמונה ישנה מאוד של טאהיונג כשפרצופו שידר בברור את גיל ההתבגרות הודפסה על כרית וטאהיונג ניסה להסתיר אותה.
"אתה הולך למות!" ג'ימין ברח מטאהיונג וציחקק תוך כדי.

המתנה של גברת קים ואחיו השאירו את טאהיונג בשוק, כל מה שביקש מאימו בזמן שעבר התעללות מאביו ואונס מאחיו קיבל עכשיו.
גם הצעצוע שהיה לכולם אך הוא לא קיבל בגלל היותו גי הוא קיבל עכשיו.
"תו-תודה." הוא חיבק אותם והם חייכו.
"עוגה!!"

●●

"אני בכנות לא מבין מה יוצא לך מזה." יונגי אמר ברוגע.
"כאילו, אתה יודע שתחטוף מזה ותצא פצוע, אז למה בכלל לנסות?" הוא עדיין היה רגוע.
"ו... אתה מת." יונגי קם והתחיל להרביץ לג'ימין אחרי שמרח על כולו עוגה.
הוסוק ישב מהצד וחייך, הוא הרגיש שיונגי מצליח להתקרב אל אהובו יותר מאשר ממנו.
"הובי למה אתה שקט?" נאמג'ון שאל והוסוק נאנח.
"אני אוהב כל כך את ג'ימין אבל...אני לא בטוח שהוא... אותי." שום דמעה לא הייתה אבל חנק בגרון כן.
הוא הסתכל על טאהיונג וג'ונגקוק וראה אותם צוחקים ומדברים כאילו שאר העולם לא קיים מבחינתם, והוא ממש העריך את זה.
יונגג'ון נירדם, צ'אן הלך והמשפחה של טאהיונג חזרו הביתה.
"אתה טועה, כל פעם שאתה לא בבית ג'ימין מתעצבן או הופך לאובססיבי כי הוא מפחד שתעזוב אותו, אתה זה שמתרחק לא הוא." נאמג'ון אמר וג'ין הסכים איתו.
"סוס, הדביל שלך משועמם." יונגי הודיע והלך לשכב ליד בן זוגו.
הוסוק הזיז טיפה את ראשו כדי לצפות בג'ימין שהשפיל את הראש ונאנח.
"לך אליו." נאמג'ון אמר והוסוק הינהן והלך לג'ימין.

"מה קרה?"
"אתה זה מה שקרה! למה אתה מתרחק ממני כל כך? למה הפעמים היחידות שאנחנו ביחד זה כשאנחנו עושים סקס?" ג'ימין אמר בפנים חמוצות והוסוק ליטף את ראשו.
"צ'ים אני לא מתרחק ממך זה פשוט זמן שמפוצץ בהופעות ואימונים, אני מצטער." הוסוק נישען אחורה ומשך את ג'ימין לשכב עליו.
"א-אל תעזוב אותי בחיים אני אוהב אותך הכי בעולם." ג'ימין אמר והוסוק חיבק אותו.
"ג'ימין אני בחיים לא אעזוב אותך! אני אהרוג את יונגי קודם!"
"אל תערבו אותי בזה!"
"סליחה!" שניהם ציחקקו ואז שתקו.
"אני באמת אוהב אותך." ג'ימין נישק את הוסוק שלא היסס לנשק חזרה.

"עוגהההה!" טאהיונג צעק והניח גוש ענקי של עוגה על השיער של ג'ימין, עצר את הנשיקה.
"טאהיונג אתה הפאקינג הילד האהוב עלי כרגע." יונגי אמר וצחק.
"תודה!"
"מלחמת אוכל!"

-עוד פרק!
הפרק מוקדש ל orian135792468

אה ו ל BTStaekook17 תיקלטי, הסיפור הוא מינהופ.

ואני אומרת שוב לכולם, הסיפור הוא מינהופ ודי להגיד אחרת זה באמת לא הולך להשתנות במיוחד בסוף הסיפור.