Let Heaven In- Harry Styles

פרק 32:

פרק 32:

נקודת מבט של לילי:

נאנחתי בהקלה כששאפתי לתוכי את ריחו החורפי של הרחוב.

חיוך עלה על פניי כשעברתי דרך רקדני רחוב ששרים שירי כריסמס ומחלקים כרטיסי ברכה. המוני ילדים התקבצו סביבם צוחקים ומצטרפים למקהלת השירה.

אין ספק שחג המולד זהו החג המקרב ביותר, תמיד חשבתי שיש בו קסם מיוחד שגורם לכולם להיות פשוט שמחים יותר.

מחשבותיי השמחות נקטעו על ידי בכי. כיווצתי את גבותיי בבלבול מנסה להבין מהיכן בא מקור הבכי. לפתע ראיתי ילד קטן יושב על המדרכה במעיל צהוב וכובע גרב על ראשו. פניו אדומות ורטובות מהבכי.

מיהרתי בעקבות הילד הקטן והתיישבתי לצידו על המדרכה כשפניי מביעות בלבול וסימפתיה.

איפה אמא שלו?

״היי היי, מה קרה לך חמוד?״ הנחתי את ידי על גבו בעדינות.

״א-אני לא מ-מוצא את א-א-אימא שלי...״ הוא גמגם תוך כדי הבכי.

״איבדת את אימא?״ שאלתי.

הוא הנהנן כתגובה ושילב את ידיו, מנסה להגן על עצמו מהקור. נשכתי את שפתיי כשהתבוננתי סביבי, מנסה לאתר דמות נשית מודאגת. נאנחתי בתסכול כשלא מצאתי דמות מתאימה והבטתי בילד שוב.

״איך קוראים לך חמוד?״ שאלתי ברוך.

״ג׳ייסון.״׳הוא לחש לי בצרידות.

״ובכן ג׳ייסון, אני לילי נעים להכיר אותך.״ הצגתי את עצמי ושלחתי אליו יד.

הוא לחץ את ידי וחייך בקלושות.

״בן כמה אתה?״

״שש וחצי.״ הוא אמר בגאווה.

״וואו, אתה ילד גדול, לא?״ צחקקתי.

״כן אני כבר הולך לבית הספר.״ הוא אמר לי והתחיל להרגיש בנוח לצידי.

״קר לך?״ שאלתי אותו כשראיתי אותו מניח את ראשו על ברכיו ומחבק אותן חזק.

הוא הנהן לעברי וחייכתי אליו. קמתי ממקומי והושטתי לו את ידי. הוא הביט בי בבלבול, לא בטוח אם זה נכון ללכת איתי.

ילד חכם, לעולם אל תלך עם זרים. ובכן חוץ מהמקרה שלי אני זרה נחמדה.

״אל תדאג אני לא אזיק לך, אני רוצה רק שניכנס לחנות ממול ונתחמם קצת, עד שנמצא את אימא.״ חייכתי אליו בחמימות, מנסה דרך חיוכי לשכנע אותו לא לקפוא פה למוות.

הוא נרגע והנהנן, הוא לקח את ידי והובלתי אותו אל בית הקפה החמים.

התיישבנו בשולחן וג׳ייסון הביט במקום בפליאה, דרך עינייו התמימות.

״רוצים להזמין משהו?״ המלצרית ניגשה אלינו בחיוך.

הבטתי בג׳ייסון, ״הו אמ, ג׳ייסון אתה רוצה שוקו חם? להתחמם טיפה?״