Let Heaven In- Harry Styles

פרק 6

צעדתי אל תוך המטבח, וכמו שציפיתי אמא וסבתא שלי לוגמות אותו במבטיהן.

״בלייר, אני לא זוכרת שבתקופתי המורים שלי היו כאלה חתיכים.״ סבתא שלי, החסרת טקט, אמרה כשהבחינה בי נכנסת למטבח.

״לגמרי. גם לי לא היה.״ אמא שלי הוסיפה.

״מתי היית הולכת לבית ספר בכלל?״ סבתא שלי שאלה את אמי.

״אמא! תמיד!״ אמי אמרה בהתגוננות.

״את חושבת שאני טיפשה? אני יודעת שהיית מבריזה כדי ללכת לעשן עם בלייק מאחורי הבית ספר!״ סבתא שלי צעקה על אמא שלי.

אוקיי, מה הולך פה?

הבטתי במר סטיילס, שהביט בעניין במתרחש אך גבתו מורמת בשעשוע.

״הו, בלייק. הייתי מאוהבת בו בטירוף.״ אמי אמרה בחולמניות.

״הוא היה פרחח, אף פעם לא אהבתי אותו.״ סבתא שלי אמרה לה.

״אבל תודי שהוא היה לוהט.״ אמא שלי אמרה.

״אוקיי אוקיי, מודה.״ סבתא שלי אמרה בתבוסה.

לפתע מר סטיילס התחיל לצחוק. שלושתינו הבטנו בו בשאלה. כשהוא נרגע הוא הפנה את מבטו אליי.

״אני מבין מאיפה כל החוש הומור שלך בלייר.״ הוא אמר בחיוך חושף שיניים.

הו. יש לו חיוך... נחמד.

חייכתי אליו בחזרה ומשכתי את כתפיי.

״אני רגילה לזה.״ אמרתי לו, והוא הנהן.

״אוקיי אוקיי, הכנתי את המאכל שעובר מדור לדור אצלנו במשפחה.״ אמא שלי הכריזה.

הבטתי בה בשאלה, איזה מאכל?

מר סטיילס הביט בה ושאל ״באמת? מה זה?״

״האלפון של הפיצריות הכי טובות.״ היא אמרה בחיוך מתנצל.

הארי צחק. ואני גילגלתי עיניים.

כמובן.

״מצטערת הארי, אנחנו פחות מהמשפחות המבשלות, אני מקווה שאתה אוהב פיצה.״ אמא שלי התנצלה.

״כמובן, מי לא אוהב?״ הוא שאל-ענה בחיוך.

אמי חייכה אליו לפני שהלכה להזמין את הפיצה. סבתא שלי הודיעה שהסדרה שלה התחילה והיא ואמא שלי יצפו בה עד שהפיצה תגיע. ידעתי שזו תחבולה של להשאיר אותנו לבד. הן לא רואות שום סדרה קבועה.

נשארנו לבד במטבח. לפתע הרגשתי נבוכה להיות איתו לבד. במיוחד אחרי הריב הנוראי שלנו.

״בלייר.״ קולו הצרוד העיר אותי מהחלום בהקיץ שלי. הרמתי את מבטי אליו, עיניי פוגשות בירוק החודר שלו.

״אני רוצה להתנצל על היום, את צודקת זה לגמרי לא ענייני. פשוט חשבתי שזה יהיה נחמד אם תהיה לך עזרה, אני מבין אם את לא רוצה ואני מתנצל.״ הוא אמר לי, לא מוריד את מבטו ממני.