פרק 41:
נקודת מבט של לילי:
״הנה יד, והנה עוד יד... מה זה... הו הנה רגל!״ הרופאה קראה בתהרגשות אליי ואל בריידן.
הבטתי בבריידן שדמעות כבר החלו להיאסף בעיניו. ״הילד שלי...״ הוא משך באפו מה שגרם לי לצחוק ולשתול נשיקה על לחיו.
״הילד שלנו.״ לחשתי לעברו.
הוא חייך אליי והינהן קלושות, מחזיר במהרה את מבטו אל מסך האולטרסאונד.
״אז... זה בן?״ שאלתי את הרופאה והיא הנהנה לעברי בחיוך. ״בן.״ קבעתי והבטתי במסך גם כן.
בקושי היה אפשר לראות משהו ברור, אך כבר אהבתי אותו. אפילו מהיותו לא ברור, מהיותו הגורם לכל המצבי רוח המשתנים שלי, היותו הגורם להקאות אין סופיות ובחילות בוקר קבועות. אהבתי אותו כל כך. אני יצרתי אותו, חיים נבנים להם בתוך בטני, מצפים לצאת ולהתחיל חיים ממשיים.
״אני כל כך מאושרת.״ פרצתי בבכי.
בריידן גיכך ועטף אותי בזרועותיו, מנשק את רקותיי בעדינות. ״בייבי...״ הוא לחש במטרה להרגיע אותי, ״תסתכלי עליי.״ הוא הרים את סנטרי בעזרת אצבעותיו. ״אני אוהב אותך.״ הוא אמר ומבטו נהפך למשועשע שבמקום להירגע בכיתי עוד יותר.
״אני אוהבת אותך יותר!״ חיבקתי אותי חזק.
״בואי נלך הביתה.״ הוא צחק ועזר לי לנקות את החומר מבטני הטופחת.
הבטן שלי כבר נראתה מאוד בהריון בשלב זה, כבר לא היה ספק לאף אחד שאני בהריון- מה שכמובן גרר שאלות מציקות מהילדים בבית הספר, אבל אני חושבת שאני עומדת בזה טוב מאוד. בריידן תמיד נמצא לחזק אותי, במיוחד עכשיו כשההורים שלי ניתקו איתי קשר ואין לי אף אחד חוץ מבריידן. אפילו את בלייר זה נראה שאני מאבדת. מאז התאונה באותו לילה לפני כשלושה חודשים, בלייר כבר לא אותה אחת. היא יותר סגורה ופחות מדברת, אני מתגעגעת לבלייר השנונה ושלא אכפת לה מכלום.
הצלצול נשמע, שיר מדכא ממלא את האווירה בזמן ההמתנה. היא באמת במצב רוח ממש רע.
״הלו?״ היא ענתה ברוגע.
״היי בלייר.״ בירכתי אותה, ״מה קורה?״ שאלתי בחמימות.
״בסדר, אני מניחה.״ היא אמרה בטון הלא אכפתי שלה.
״תהיתי אם תרצי להיפגש.״ הצעתי במטרה לרומם את האווירה.
״אני לא יכולה, קבעתי עם ברי.״ היא אמרה.
בריאנה.
שוב בריאנה.
אני לא יכולה לסבול אותה.
מאז היום הראשון שראיתי אותה, מאז הפעם הראשונה שכל מה שהיא עשתה אי פעם היה לקחת לי את החברים. היא לקחה לי את בלייר, לא נתנה לי להיות בשבילה כשהיא חזרה במניו יורק- ׳שזה לא יטריד אותך לילי, אני יודעת מה הסיפור. הייתי שם זוכרת?׳ היא אמרה בחיוך המתוק והחולני שלה.
YOU ARE READING
Let Heaven In- Harry Styles
Fanficפרולוג: בלייר קתרין מונסון, או בקיצור בל, ככה לפחות החברים שלה קוראים לה. מזמינת הצרות הגדולה ביותר בהיסטוריה. בית ספר. איזה מקום ארור לחזור אליו. ועוד עם כאב ראש כזה, למה בדיוק היא באה לבית ספר? הו, כי זה תחילת הלימודים, נכון. כנראה שלצאת למסיבה יו...
