ראיתי את החיוך הגדול והאהוב עליי של לואי. חיבקתי אותו חזק והוא חיבק אותי. אני שמח שאני והוא החברים הכי טובים, אם לא הייתי מכיר אותו, הייתי עכשיו בן אדם שונה לגמרי.
אני זוכרת את היום שהכרתי אותו.....
*פלאשבאק*
זה היה יום קיצי אחד ואני הייתי בן 5. שיחקתי עם חברי לגן ואז הגננת קראה לנו בהודעה שהגיע ילד חדש לגן. אני זוכר איך שהסתכלתי עליו, היה לו שיער קצר ולחיים גדולות ואדומות, הוא היה בסרבל כחול ובחולצת פסים שחורה הצהובה לרוחב כמו דבורה. הוא התחיל לדבר בזמן שכל הגן ישב בכיסאות הקטנים שהיו שם. הוא דיבר בביישנות רבה, אני זוכר שהוא אמר "ש-שלום לכם..א-אני לואי..." ראיתי איך שהוא פחד מעט ואז הילדים בגן צחקו על זה שהוא מגמגם חוץ ממני.
"תפסיקו לצחוק חמודים, בואו תדברו עם לואי החמוד שלנ-" הגננת לא הספיקה לסיים את המשפט ולואי התחיל לבכות כי הוא נעלב. הוא ברח לשירותים כשאימו רצה אחריו להרגיע אותו ולדאוג שהכל בסדר. אני הלכתי אחריהם כי לואי משום מה עניין אותי ופשוט עמדתי בצד והסתכלתי על לואי ואמא שלו שמרגיעה אותו.
"לואי מתוק שלי, אל תבכה חמוד שלי, אתה בלחץ? בוא אני אביא לך סוכריה קטנה שתירגע?" אמו של לואי דיברה ולואי הנהן לקבלת סוכריה. אמו נתנה לו סוכריית מקל צבעונית קטנה ולואי לקח ממנה את הסוכריב ומצץ אותה. "עכשיו חמוד שלי, בוא תלך למצוא לך חברים אוקיי?" אמו של לואי אמרה ולואי הנהן. אמו של לואי עזבה אותו וראתה איך שהוא יוצא מתוך חדר השירותים הקטן של הילדים. לואי נבהל כשראה אותי מסתכל עליו ואני נבהלתי ממנו כשהוא נבהל ממני והוא נפל על הרצפה. אני התקרבתי אליו והושטתי לו יד, הוא תפס את ידי ומשכתי אותו כדי שיעמוד.
"אתה בסדר?" שאלי אותו, והוא הסמיק, הוא היה נראה חמוד בעיניי.
"כ-כן" הוא אמר בזמן שהסוכריה נמצאת בפיו מלאה ברוק.
משכתי לו את הלחיים ואמרתי "אתה חמוד" והוא הסמיק, חייכתי לו חיוך גדול.
"קוראים לי בריאן" אמרתי ועזבתי את הלחיים שלו, והוא הסתכל עליי.
"ה-היי ב-בריאן" הוא גימגם ואז פשוט ברח משם וראיתי עליו שהוא פחד.
אחרי יום כשהוא בא לגן אני זוכר שחיבקתי אותו הוא נבהל ושאלתי אותו אם הוא רוצה להיות חבר שלי והוא אמר כן.
מאז אנחנו החברים הכי טובים ואנחנו משתפים בנינו כל דבר.
*סוף פלאשבק*
פקחתי את עיניי וראיתי שאני משום מה בחוץ בחצר של לואי. לא הבנתי למה עד שהסתכלתי לצד וראיתי את לואי שם על כתפי ראש. חייכתי והסתכלתי על פניו כשעיניו סגורות ושנינו היינו מכוסים בשמיכה אדומה. הבנתי שנרדמנו שם שנינו ביחד.
"גמד גינה..בוקר טוב" אמרתי לו בקול רגוע ונעים והוא פקח את עיניו, פניו הפכו למעט אדומות והוא חייך אליי.
"בוקר טוב" הוא הרים את ראשו מכתפי והזיז את השמיכה ונעמד, גם אני נעמדתי. הוא שיפשף את עיניו וחייך, "בוא נלך להתארגן" הוא אמר ואני הנהנתי להסכמה. נכנסנו אל תוך הבית, אני ולואי הלכנו אל החדר שלו כדי שאני אקח את בגדי בית הספר שלי והוא יתלבש. הלכתי לשירותים שליד החדר שלו והתלבשתי שם והתארגנתי עם הכל.
יצאתי מן השירותים והוא חיכה לי ליד, נשען על הקיר, מחכה לי.
"בוא לאכול אני מכין אוכל" הוא אמר ואז הלכנו ביחד אל המטבח. התיישבתי בשולחן שהיה במטבח והוא הכין לנו פנקייקים. הרחתי את הריח של הפנקייקים וכבר נהייתי רעב כי הריח היה כל כך מגרהההה. "האוכל מוכן ארנב מטומטם" הוא ציחקק והניח את הפנקייקים ב2 צלחות, שם גלידה ליד ושפך עליה קצת סירופ שוקולד, הוא שפך בצורה יפה ביותר על הפנקייקים סירופ שוקולד ומייפל. הוא הניח את זה על השולחן מולי ואז הניח את הצלחת שלו בצד שלו.
"בתיאבון" הוא אמר והתחיל לאכול.
העיניים יצאו לי מהמקום והבטן שלי התלהבה, ריר יצא מפי ואני פשוט בהיתי בפנקייקים היפים והחלטתי לצלם אותם.
"מה אתה עושה בוק לאוכל תאכל כבר" לואי אמר והתחיל לאכול מהצלחת שלו. "אוקיי אוממה" אמרתי והוא השתעל. "אני לא אמא שלך" הוא אמר והסתכל עליי במבט כועס. "אז אל תגיד לי מה לעשות" אמרתי לו וצחקתי, הוא נאנח והמשיך לאכול.
עשיתי עוד כמה תמונות לפנקייקים, הנחתי סוף סוף את הטלפון בצד והתחלתי לאכול.
"מממ זה כל כך טעיםםם למהה אתה טוב כל כך בלבשל ולאפות אני חולה על האוכל שלךךךךך" אמרתי בעוד האוכל שלי בפה.
"תפסיק לדבר בפה מלא, ותפסיק להתנהג כמו ילד קטן ארנב מטומטם" הוא אמר ואני בלעתי את החתיכת פנקייק שהיתה לי בפה.
"אי אפשר שלא להתלהב מהאוכל שלךךךךךך" אמרתי ואז לקחתי כפית מהגלידה והכנסתי אותה לפי.
"דייייי אם תפתח מסעדה אני אבוא בלי הפסקהההההה" אמרתי והוא רק גיחך. "תסיים לאכול מתלהב אחד" הוא אמר ושטף את הצלחת שלו, הוא אוכל כל כך מהר.
אני סיימתי לאכול אחרי 3 דקות ושטפתי את הצלחת שלי, הייתי עצוב שזה נגמר.
"עכשיו בוא לבית ספר" הוא אמר ואני הינהנתי.
לקחתי איתי את התיק והכל היה בפנים, ישבתי בסלון הקטן שלו וחיכיתי שהוא יבוא.
"אתה באאא?!" צעקתי כי לקח לו לא מעט זמן לבוא.
"כן תכף!" הוא צעק אליי חזרה ואני השתעממתי לי בסלון שלו.
ראיתי לי סרטונים ביוטיוב של vines כי היה לי משעמם ואני פשוט כל הזמן צחקתי עד שראיתי את לואי עומד לידי.
"בוא רגע vines kid" הוא אמר ומשך אותי איתו.
עצרתי את הvines והגענו לחדר שלו.
"לא התגעגעת לקוקי הארנב?" הוא אמר ואני דחפתי אותו כדי לראות את קוקי הארנב שלו.
(ואני הייתי חייבת קוקי)
"קוקייייי חמוד שליייי תראה איך גדלתתתתתתתתת" ליטפתי אותו והיה על פניי חיוך ענק.
"כן כן תדבר עם "אח" שלך קצת" לואי ציחקק ואני חייכתי.
"החיוך שלך תמיד מזכיר לי ארנב ואז אני חושב על קוקי יארנב" לואי אמר בזמן שהוא גיחך, ואני הרמתי את קוקי הארנב אליי וחיבקתי אותו חיבוק עדין כי הוא קטן ברור אני לא רוצה למחוץ אותו.
"אחים בלב ובמראה" לואי ציחקק ואני ליטפתי את קוקי והפרווה שלו היתה כל כך נעימהההההההההההה.
"דיייי הפרווה שלו יותר נעימה ממקודםםםםם אני חולה עליוווווו על "אח" שלי איך שאתה אומר" צעקתי וציחקקתי, הוא התקרב אליי ואל קוקי וליטף את קוקי.
"טוב תחזיר את הארנב שלי למקום בוא נלך לבית ספר.
"אוקיי" אמרתי והנחתי את קוקי בכלוב שלו, סגרתי את הכלוב שלא יברח ונעמדתי. אחרי לואי נעמד ומשך אותי החוצה אך ברור שהוא נעל את הבית אחריו.
שוגי קיבל את פנינו בברכה כשיצאנו אל החצר וליטפתי אותו, הוא ליקק לי אחרי זה את היד ואז יצאנו מן הבית אל הדרך לבית ספר.
____________________________________
גאדדד הפרק הזה שמור לי ממזמן ורציתי להמשיך, אבל אין לי מוטיבציה אז קבלו
YOU ARE READING
Is This The Love I Was Looking For? Part 1
Romantizmבריאן הוא תלמיד תיכון והוא לומד עם חברו הטוב לואי. בריאן מתחיל להרגיש רגשות כלפי מישהי ויש מישהו שאינו מרוצה מזה, אך אינו יכול לעשות בזה כלום. בטוח שכלום? ~~~~~~ ספר זה מורכב מ2 חלקים: ספר 1- נקודת המבט של בריאן ספר 2- נקודת המבט של לואי
