𝕚 𝕟𝕖𝕖𝕕 𝕪𝕠𝕦𝕣 𝕓𝕝𝕠𝕠𝕕 [𝕡.𝕛𝕞+𝕛.𝕙𝕤]

23- ראית את טהאיונג?!

חשוב לדעת:

*כל היצורים העל טבעיים נראים כמו בני אדם. רק כשהם משתנים, הם מקבלים את הצורה שלהם, כל זן והצורות שלו.

כשיצור על טבעי משנה צורה, זה נקרא ריינשי (rainshi) ושינוי צורה מלא (כמו אנשי זאב שהופכים לזאב מלא) נקרא צ׳ונשיין.

__________________

נ. מבט נאמג'ון

״אוקיי, אז עכשיו יש לכם זמן חופשי! אסור לכם לצאת לשטחי היער, האגם והכביש. מותר לכם להסתובב חופשי, רק בתוך השטח המגודר. כל אחד מכם קיבל מפתח לחדר, אבל אתם לא לבד. לכל אחד יש שותף ואין שינויים!! אז אל תבואו לחדר שלי להתבכיין, כי אני אהיה עסוק מידי בלאכול גלידה ולבכות מסרטים עצובים. כיבוי אורות יהיה בעשר וחצי, תהנו!״ ג'ין סיים את הנאום שלו ושיחרר אותנו.

אנחנו נמצאים עכשיו בטיול הכיתתי שלנו, באיזשהו כפר נופש ביער. יש לנו כאן הרבה בקתות, בריכה, חדר אוכל ואנחנו די קרובים לאגם.

״המורה קים!״ צעקתי וניגשתי אליו.

״כן?״ הוא הסתובב אליי.

״אני צריך לדבר איתך.״ אמרתי ולא ניסיתי להסתיר את החיוך שלי.

ראיתי אותו מחייך ומסמיק מעט, אבל הוא כיחכך מעט בגרונו והחיוך נעלם.

״כמובן, בוא איתי.״ הוא אמר בקול מקצועי והתחיל ללכת, אחרי שלקח את המזוודות שלו.

״תן לי, אני אקח את זה.״ אמרתי עם אותו החיוך וראיתי את לחיו מאדימות יותר.

״תזכור שהוא תלמיד פה והוא לא יכול לזיין אותך.״ יונגי אמר בזמן שעבר לידינו.

״יונגי!!״ ג'ין צעק עליו והסמיק. כיסיתי את פי עם ידי, בזמן שציחקקתי.

״אז... איך זה שכאן לא יורד שלג? בסיאול יש קור נוראי ושלג.״ שאלתי בזמן שהלכתי לידו.

״המקום הזה מוגן בשדה מגן, אז מזג האוויר כאן נעים.״ הוא ענה בזמן שפתח את הדלת לחדרו.

״ומה אם האנושיים?״ נכנסתי אחריו והנחתי את המזוודות בצד.

״ביקשתי מסוראן שתכין כישוף למחיקת זיכרון חלקי. הם יחשבו שהיה כאן שלג.״ הוא הסתכל עליי.

״זה כל מה שרצית?״ הוא שאל והשפיל מבט, בנסיון להסתיר את הסומק שלו.

״כן, תודה רבה מר קים.״ החלטתי להתגרות בו טיפה.

״רגע מה?״ הוא שאל, אבל אני כבר הסתובבתי ופתחתי את הדלת.

״אתה לא יכול ללכת!״ הוא התבכיין וסגר את הדלת בעזרת הטליקינזיס שלו.

״אבל המורה, אני צריך ללכת לחברים שלי.״ הסתובבתי אליו בחזרה.

הוא שירבב את שפתיו, בזמן שידיו היו שלובות על חזהו. מראה חמוד כלכך, שגורם לי לראות להתנפל עליו עם נשיקות, אבל אני צריך להיות חזק.