𝕚 𝕟𝕖𝕖𝕕 𝕪𝕠𝕦𝕣 𝕓𝕝𝕠𝕠𝕕 [𝕡.𝕛𝕞+𝕛.𝕙𝕤]

20- ספנטירו?

נ. מבט ג׳ימין

״אבא?״ דפקתי על דלת המשרד של יונגי ופתחתי אותה מעט.

״ג׳ימין?״ שמעתי אותו שואל בבילבול.

נכנסתי אל החדר וראיתי את אבי מדבר עם יונגי. אבא שלי נשען על השולחן של יונגי, ויונגי עמד מולו.

״אין לך שיעור עכשיו?״ יונגי הסתכל עליי, עם גבה מורמת.

״מר קים ביטל את כל השיעורים שלו היום וממילא יש לי עכשיו שיעור חופשי.״ אמרתי והלכתי לעמוד ליד יונגי.

״איך עבר היום שלך היום?״ אבא שלי שאל עם חיוך.

״היה בסדר. רבתי טיפה עם ג׳ונגקוק, יש לי חבר, המורה לריקוד אמרה שהייתי מדהים-״

״ווהו רגע, עצור.״ אבי עצר אותי והסתכל עליי מוזר.

בלעתי את רוקי מפחד.

״מה אמרת?״ הוא הרים גבה.

״רבתי עם ג׳ונגקוק?״

״אחרי זה.״

״המורה לריקוד אמרה שהייתי מדהים?״

״לפני זה.״

״לא אמרתי כלום.״ אמרתי עם חיוך לחוץ.

״יש לך חבר?״ הוא שאל עם מבט מזהיר.

״כ-כן..״ עניתי בשקט.

״סופסוף הילד מקבל זין. אחרי 2,200 שנים, הגיע הזמן באמת.״ יונגי חייך והניח את ידו על הכתף שלי.

״כמה זמן אתם יחד? השתמשתם בקונדום? למה לא אמרת לי?!״ אבא שלי פשוט זרק את עצמו עליי, רק כדי לחבק אותי חזק ואז להרביץ לעורף שלי.

״אבא!! אנחנו לא שכבנו עדיין!!״ צעקתי עליו והרגשתי את פניי מתחממות מהבושה. שיחקתי בלחץ עם משקפיי.

״בבקשה רק שזה לא אחד מחבורת המטומטמים של ג׳ונגקוק. הם מוצצים דם ואחד את השני, ואחר כך אומרים ציצי זה הכי טוב, זה עצוב.״ יונגי נאנח.

״לא משנה מי זה, הוא ערפד בר מזל אם הוא זכה בלב הענק של ג׳ימין הקטן שלי.״ אבא שלי חייך וחיבק אותי שוב, הפעם עם הרבה אהבה.

״הו-הוא לא ערפד...״ מילמלתי אל תוך החזה שלו.

״אהה? הו... זה בסדר. אז, מה הוא? כל עוד הוא לא קאריישך או בן ים, אז זה בסדר.״ אבא שלי אמר וליטף את שיערי.

״איכס, קאריישך... אחד היצורים השנואים עליי. הם חתולי רחוב אנושיים ומגעילים.״ יונגי עשה פרצוף נגעל.

״הו-הוא לא קאריישך..״

״הוא בן ים? אךך, ג׳ימין אתה יודע שאני לא אוהב בני ים. טוב, לא את כולם אבל זנים מסויימים. אלה עם הזנב של הצלוף הם פשוט מזעזעי-״

״הוא בן אנוש.״ אמרתי במהירות וראיתי אותו.

״ה-הו..״ החיוך של אבי נעלם.