𝕚 𝕟𝕖𝕖𝕕 𝕪𝕠𝕦𝕣 𝕓𝕝𝕠𝕠𝕕 [𝕡.𝕛𝕞+𝕛.𝕙𝕤]

31- מה אתה מרגיש?

נ. מבט ג׳ונגקוק

״כי אני האלפא.״ טהאיונג אמר והרים את ראשו. עיניו בהקו בצבע אדום זוהר ויפיפייה.

״אני מציעה שניתן לאלפא שלנו לנוח מעט, כדי שיחלים מהר ואז נוכל להתחיל בתהליך השלום.״ האנון אמרה.

הסתכלתי על גופו הפצוע של טהאיונג. הוא לבוש רק בטרנינג, גבו מלא בשריטות עמוקות ומלאות בדם, כמו הקוביות שלו וידיו. היו עליו גם כמה סימני נשיכה של שיניי כלב, אני מניח מאיש זאב אחר.

״בוא טהאיונג, אני אקח אותך לנוח.״ יו-ג׳אנג אמרה והתקרבה לכיוון טהאיונג, אך לפתע מקל חסם את דרכה.

״אני חושבת שעדיף שהוא ישאר צמוד אל הזיווג שלו, יו-ג׳אנג. כך הוא יחלים מהר יותר.״ האנון החזיקה את המקל שלה מול יו-ג׳אנג, היד הפנויה שלה מאחורי גבה.

״זיווג? חשבתי שאמרת שאין לך זיווג.״ הוסוק הסתכל על טהאיונג מבולבל.

טהאיונג רק חייך חיוך לחוץ והסתכל לצד.

״אתה ג'ון ג׳ונגקוק, ערפד צעיר?״ האנון שאלה אותי.

״כ-כן, גברתי.״ עניתי והינהנתי בראשי.

״קח את טהאיונג לחדר שלו ותישאר איתו שם עד שתחלימו, שניכם. הנכד הטיפש שלי פגע בך, אני צודקת?״ היא אמרה עם חיוך.

״מ-מה?״ הסתכלתי עליה מבולבל.

״דחיית זיווג זה עניין רציני וכואב. הנכד הטיפש שלי לא חשב לעומק על כל מה שאמרתי לו לגבי זה ופעל בפזיזות.״ היא אמרה והכתה את ראשו של טהאיונג עם המקל.

״אאוץ׳!״ הוא התכווץ בכאב.

״טהאיונג הוא הספנטירו שלך?!״ ג׳ימין, ג'ין ואבא שלי צעקו ביחד.

בלעתי את רוקי והזזתי משיערי אל מאחורי אוזני.

״ד-דחינו אחד את השני.״ אמרתי בקול חלש. הרגשתי כאב חד בחזה שלי, כשהמילים יצאו מפי.

״אתם לא.״

״סליחה מה?״ טהאיונג ואני הסתכלנו עליה שנינו עם גבה מורמת.

״לכו לחדר של טהאיונג ואל תצאו משם עד ששניכם בריאים. ואתה, זאבון טיפש, תחלים מהר כדי שאני אוכל להכות אותך כמו שצריך. הפחדת אותנו מאוד.״ האנון אמרה ודחפה את טהאיונג בעזרת במקל שלה.

״אוקיי-אוקיי סבסב!!״ טהאיונג אמר והצדיע לה.

״אני אבוא אליכם עוד מעט.״ אלו היו מילותיה האחרונות אלינו, לפני שפנתה לשאר האורחים שלה.

״ובינתיים, נחכה להם בסלון. הרבה יותר נוח שם.״ היא חייכה אל כולם והלכה ללכת באיטיות לכיוון הסלון.

״יש לנו שיחה רצינית אחר כך.״ ג׳ימין הסתכל עליי עם חיוך ממזרי וקרץ לי.

״אכן כן.״ אבי אמר בקול אפל לפני שהלך.