Dont you dare - נייל הורן

פרק 2 - כריסטמס

זה כריסמס.הגיע כריסמס.התקופה האהובה עליי בשנה.שלג.חופש.מתנות.ואוכל,הרבה אוכל.

השנה אני טס לאירלנד,כדיי לחגוג עם המשפחה,בניגוד לשנים אחרות שפשוט הייתי יוצא לפב ומשתכר.

המחשבות שלי נקטעו בגלל בראדלי שנכנס למשרד באיחור,נראה לחוץ,תשוש ועייף.אבל רגע,הוא לא היה אמור לטוס היום אל ההורים שלו בוולס?אני יכול להישבע שהוא אמר שהוא ואשלי היו אמורים לחזור היום לוולס לתקופת הכריסטמס.

-היי נייל.מר אהרון יצר איתך קשר?הוא אמר שהוא יתקשר אחריי שהוא-בראדלי נכנס למשרד שלי והתחיל לדבר אבל קטעתי אותו

-היי היי בראדלי.אחי.אתה בסדר?אתה לא נראה טוב...אני מתכוון...אתה נראה..עייף..ו...לא הייתם אמורים לטוס לוולס?

-אמ..כן..אני יודע אבל...הטיסות בוטלו..בגלל..סופת שלגים ו...איחרתי כי אשלי בכתה כל הבוקר,היא כלכך רצתה לחזור להורים ולחברים הישנים ועכשיו סוג של נתקענו בלונדון..ואין לנו ממש איך לחגוג..זה הולך להיות כריסטמס מעפן ואני אפילו לא יודע-

-בואו איתי-קטעתי אותו

-מ..מה?

-בואו איתי.אני חוזר למולינגר,למשפחה,ו..לא יפריע לי אם תצטרפו

-לא באמת.לא נייל.לא צריך.אני לא רוצה להכביד עלייך והמשפחה שלך..

-אני רציני.בואו איתי.בבקשה.כסף זה הבעיה?אני מוכן לשלם על הטיסה

-לא.באמת.זה בסדר.לא צריך.אנחנו נסתדר איכשהו בבית.

-אני עומד על שלי.אני יותר ממבקש שתצטרפו אליי.אשלי שבורה.לפחות בשבילה תעשה את זה.זה רק כריסטמס,אתם לא הולכים להישאר שם כל השנה.

-יודע מה?טוב ..אוקיי.-הוא זרק ידיים באוויר ואני קמתי מהשולחן וחיבקתי אותו,תופח על הכתף.

-זה הולך להיות כיף.כלכך כיף.אתה לא תצטער על זה.

-תודה.באמת תודה-הוא לחץ לי את היד

-אוי תעשה לי טובה.זה כלום.הטיסה מחר ב..13..ניפגש ב11 וחצי בערך בהית'רו

-אוקיי.ברור.אין בעיה.אני אודיע לאשלי.

-באמת שזה כלום.אני אגיד לאמא שלי שאתם מצטרפים.תודה שאתם באים.

-תודה שהזמנת-התחבקנו פעם אחרונה ואז בראדלי יצא מהמשרד.סימסתי לאמא שלי שהם מצטרפים והמשכתי לעבוד.

* *

-שלום.שלום מטוס לאירלנד-אמרתי ותפחתי על המושב שלי כשנכנסו למטוס

אשלי התיישבה ליד החלון,בראדלי באמצע ואני בקצה.

-שוב תודה אחי.אני באמת מעריך את זה

-זה שום דבר.תפסיק להודות לי-צחקתי עליו

-אני רציני.תודה.היא ממש מאושרת.תודה אחי-הוא לחש לי והצביע על אשלי,שבהתה בחלון ונשכה את השפה שלה כדיי לא לצרוח מרוב התרגשות.