Dont you dare - נייל הורן

פרק 17 - הנשיקה

אז הנה הפרק שהבטחתי...סורי שלא העלתי אתמול...הייתי עם המשפחה ואז בסרט המושי-מושלם-שהוצאתי-בו-את-כל-הגרון-והאנרגיה,של הבנים....

אז...סורי על החפירה-הנה הפרק,תיהנו(:

נקודת המבט של בראדלי

-את הבטחת לי שתאכלי

-כן..א..אבל..

-אשלי.בבקשה.תאכלי.

-אני לא רוצה- השפה התחתונה שלה התחילה לרעוד.התקדמתי אלייה וחיבקתי אותה,היא חיבקה אותי ומשכה באף

-אני לא מכריח אותך לאכול ארוחה ענקית...תתחילי מלשתות כוס מים...אני אכין לך תה ועוגיות בינתיים ...

היא זזה אחורה וניקתה כמה דמעות שזלגו ואז מילמלה "אוקיי"

בזמן שהיא מזגה לעצמה כוס מים ושתתה,הרתחתי מים בקומקום והוצאתי כמה עוגיות על הצלחת

-בראדלי..

-ממ?-מזגתי את המים לכוס

-תודה

-על מה?-הנחתי את התה והעוגיות על השולחן והתיישבתי מולה

-שאתה עוזר לי..ושאכפת לך,כשלאף אחד לא אכפת

-זה באמת כלום...

-לא.אתה עושה הרבה בשבילי,ואני רק מפריעה לך ותוקעת לך את החיים

-אשלי זה באמת כל-היא קטעה אותי

-תפסיק להצתנע.הנקודה שלי היא שאני מאוד מעריכה את מה שאתה עושה.ואני אחזיר לך בגדול.אני מבטיחה.

נאנחתי וחייכתי,היא חייכה חזרה ולקחה ביס מהעוגיה

* *

-את חוזרת מחר לקולג'?-שאלתי בזמן שראינו סרט בסלון

-אה........חשבתי להישאר..ממילא מחר יום חמישי

-אז מה תעשי מחר?-הסתכלתי עלייה והיא הסתכלה עליי,נושכת את השפה ובולעת רוק בלחץ

-לא.לא את לא.את לא נשארת מחר במיטה.אני אשאר גם בבית ונלך לאנשיהו.שלא תחשבי אפילו להיכנס חזרה לדיכאון

היא פתחה את הפה כדיי לומר משהו אבל אז נאנחה וחזרה להסתכל על הטלוויזיה.

*דפיקות בדלת*

-אני אפתח-אשלי קמה וחזרתי לראות את הסרט

-ב..בראדלי-קפצתי מהספה ורצתי אלייה

-מה קרה?

-זה נ..נייל

-מה?!-הזזתי אותה מהדלת והסתכלתי בעינית.נייל באמת עמד שם,והוא נראה לחוץ..וכאילו הוא בכה..

לקחתי נשימה עמוקה ופתחתי את הדלת לאט

-מה אתה עושה כאן?

-בבקשה.בבקשה.בבקשה.תן לי לראות את אשלי.בבקשה בראדלי.אני מתחנן-הוא התחיל לייבב וכמעט לבכות

אשלי הציצה מעט מאחוריי

-אשלי-הוא לחש מופתע

היא עשתה צעד ונעמדה מולי

-נייל-היא בלעה רוק בלחץ והקול שלה נשמע רועד

הם המשיכו לעמוד אחד מול השני בשקט,ואני רק עמדתי עצבני בצד,מחכה לגרש את נייל או להכניס את אשלי הבוכה הביתה כשאני אצטרך.

-א..אשלי...א..אני...את יכולה לסלוח לי בבקשה?אני יודע ש-

-לא-היא ניסתה להישמע חד משמעית אבל הקול שלה רעד.היא בוכה ..

-אשלי אני אוהב אותך-הוא מלמל ואז פרץ בבכי

-גם אני אהבתי אותך-היא לחשה בקול רועד

הוא קפא.בוהה בה.

-א..אשלי..-הוא עשה צעד קדימה

-אל תתקרב אליי-היא עשתה צעד אחורה ונתקלה בי,היא הסתכלה עליי לשנייה ואז חזרה להסתכל על נייל

ואז..שוב אותו השקט.

עד ש............

נייל תפס את היד שלה ומשך אותה אליו,הוא הניח יד אחת על המותן שלה ואז הצמיד את שפתיו לשלה.הייתי בטוח שהיא תתנגד,והיא כן-אבל אחריי כמה שניות.

-תלך מפה....נייל......בבקשה-היא בכתה

הוא נגע בשפתיים שלו ואז הסתכל עלייה במבט הכי עצוב שראיתי איי פעם

-את שונאת אותי-הוא לחש ופרץ בבכי.אשלי דחפה אותי הצידה ורצה לחדר.

הסתכלתי על נייל וטילטלתי בראשי,נאנחתי ונכנסתי הביתה,סוגר את הדלת.