Dont you dare - נייל הורן

פרק 10 -פריז

* * * כעבור 3 חודשים * * *

-אבל נייל יש לי מלא מבחנים ועבודות.מה הבעיה לטוס בחופשת החגים?

-קודם כל,הכרטיסים לעכשיו,והפגישה בשבוע הבא.אני לא יכול לדחות לעוד חצי שנה,וחוץ מיזה ממה שאת מספרת לי ,את הכי מתקדמת בכיתה,את יכולה להפסיד 4 ימים בלי בעיה

-אבל....

-אבל?

-אוף...אין לי סיבה ...אני פשוט...לא יודעת

-מה הבעיה?

-אין בעיה

-אז ...?

-כן, אני חושבת

-כןןןןןן אנחנו טסים לפריז אשליייייייייייי

* *

~נקודת המבט של אשלי~

נייל ישב עם רגליים פסוקות,ונשען על הידיים מאחורה.ישבתי בין הרגליים שלו עם ראש על החזה שלו וידיים נחות על הבטן.עצמתי עיניים

ונשמתי עמוק

ושוב,

ושוב.

לאוויר היה ריח נקי ונעים,המים זרמו לאט,רשרשו מעט והרגיעו כל איבר בגוף שלי.

בחיים לא נהניתי יותר מטיול פשוט בטבע.

המשכנו לשבת בלי לעשות כלום.שניינו נשמנו עמוק ולאט את האוויר הטבעי והתחממנו באור השמש.

לפי קצב הנשימה של נייל חשבתי שהוא נרדם,הסתכלתי מאט למעלה,הוא לא ישן.הוא רק ישב ובהה בי,עם מבט רגוע ופשוט.

-למה אתה בוהה בי?-שאלתי והוא לא ענה.רק חייך חיוך קטן ונתן לי נשיקה רכה וחמה על השפתיים.

-נייל?-צחקתי מעט

-ממ?

-למה אתה כזה?

-איזה כזה?

-רגוע..

-אני באמת צריך לענות?-הוא הסתכל על השמיים ,על הנחל ואז לקח נשימה עמוקה.ממחיש את הנקודה שלו.

אחריי בערך עוד שעה,שישבנו ולא עשינו כלום,התחלנו ללכת חזרה ובדרך נייל עצר.מתחיל ללכת לכיוון עץ גדול,שנראה דיי ישן.

-נייל מה אתה עושה?-שאלתי בזמן שהוא הוציא את המפתח שלו מהכיס.הוא התעלם מהשאלה,וקירב את המפתח לעץ,חורט קודם צורה של לב ואז "A+N".

הוא עשה צעד אחורה כדיי להעריך את היצירה ואז חזר לעץ,מעמיק את החריטה.כשהוא עשה עוד פעם צעד אחורה הוא שלח אליי מבט ערמומי.הוא תפס את היד שלי וסובב אותי עם הפנים אליו,מצמיד אותי עם הגב לעץ ומצמיד את שפתיינו.

הוא העמיק את הנשיקה והתנתקנו רק לכמה שניות כדיי לנשום.כשחזרנו להתנשק הוא העלה יד אחת מתחת לחולצה שלי ולבטן,ליטף אותה קצת ואז הוריד במורד היד שלי ותפס במקום של החתכים.נרתעתי מעט ותפסתי את היד שלו,מעלה חזרה לבטן.הוא לא התווכח,וחזר ללטף את הבטן.