אז...בעקבות העצה של @1ruth100 ,החלטתי להעלות את הפרק למרות שהיו חסרים רק שתיי ווטים....ורציתי לומר,שאני יודעת שיש בנות עם בעיה עם האימייל שלא יכולות להגיב או לעשות ווטים ולי אישית יש את זה,אבל חשבתי שיש לנו בערך 30 קוראים על כל פרק אז 10-20 ווטים זה מטרה קלה....
בכל מקרה ... החלטתי להוריד לגמריי את הווטים(סליחה על כל הטרטורים ועל זה שהייתי מעצבנת בגללם) כי אני יודעת שיש בנות שבאמת רוצות לקרוא את הפאנפיק ואני לא אפריע להן (:
אז...הנה הפרק (: -
-אשלי?..-דפקתי ונכנסתי בשקט לחדר.היא שכבה על המיטה עם הגב לדלת,רציתי בסך הכל לראות אם היא ישנה.התקדמתי לאט וכשהתקרבתי היא לחשה "אני ערה" בקול רועד ואז התיישבה וניקתה את הלחי עם גב היד.
על היד שהייתה מופנת אליי היה הרבה דם ו...חתכים חדשים..
הסתכלתי על המיטה והיה שם כתם דם וסכין גדולה מכוסה בדם.הרמתי את המבט אלייה לאט והיא יישרה את הפה בקו ישר
-מה?-היא שאלה חצי עצבנית
-רציתי לשאול אם..את רוצה לבוא לאכול.את בחדר כבר יותר מ24 שעות.....-אמרתי,מתאפק לא לבכות
-אני לא רעבה.אתה יכול ללכת?-היא סיימה לדבר והשפה התחתונה שלה רעדה והיא התחילה לבכות שוב.היא נשכבה חזרה על הצד.
-תלך בראדלי-היא התייפחה
-אשלי,אני אקח את הסכין-התקרבתי לסכין והיא שמה עליו יד
-אל תיגע בסכין-היא איימה
-את תפגעי בעצמך
-למי אכפת-היא נאנחה
-לי אכפת
-זה הקטע.רק לך אכפת תמיד.לילדים בכיתה שלי לא אכפת.לתשעים אחוז מהילדים בשכונה לא אכפת.לנייל לא אכפת.תלך מפה בראדלי
-אשלי.את יודעת שגם לאמא ואבא אכפת.ולבריאן.
-אז מה?הם לא פה עכשיו.תעזוב אותי בשקט.
-אני אלך כשתביאי לי את הסכין
-אני לא מביאה לך אותו
-את תמשיכי לחתוך?
-מה זה משנה?
-פשוט תביאי לי את הסכין.
-לא.
-תבטיחי לי שאת לא תמשיכי
-אני לא מבטיחה כלום
-אשלי
אין תשובה.
התכופפתי אלייה מעט וקירבתי את היד לסכין
-עוף מפה!תעזוב אותי!ותפסיק לנסות לקחת לי את הסכין!!-היא התיישבה ותפסה את הסכין
-אשלי תורידי את הסכין!
-אני נשבעת לך שאם לא תעזוב אני אחתוך מול הפרצוף המזויין שלך!!-היא קירבה את הסכין ליד
YOU ARE READING
Dont you dare - נייל הורן
Fanfictionפאנפיק על נייל הורן מקווה שתאהבו(: ~הרבה תודה לרונע שעזרה לי עם הרעיון~