פרק 16 - לא עוד פעם

479 26 0
                                    

+נקודת המבט של אשלי+

מצמצתי לאט וניסיתי להתרגל לאור.

גיליתי מסביבי וילונות כחולים במקום החדר הגדול שלי,שכבתי על מיטה קטנה עם סדינים לבנים,ו..הייתה מחוברת לי אינפוזיה ליד.

פאק.

לא.לא עוד פעם.

התחלתי להתייפח וכמה דמעות זלגו,

"למה אתם לא נותנים לי למות?"מלמלתי לעצמי בשקט...

בראדלי הציץ ל"חדר" שלי וגילה שאני ערה

-אשלי-הוא קפץ קדימה והתיישב על הברכיים ליד המיטה

-את בסדר אשלי?-הוא ליטף לי את היד

-למה הבאת אותי לפה??

למה אתה לא נותן לי למות?!

אני רק רוצה למות בשקט!!-צעקתי ומעכתי את קצה החולצה שלו

-אני לא אתן לך למות אשלי..-הוא לחש בשקט ודמעה קטנה זלגה לו

-לא.לא.לא.לא.תפסיק.אל תבכה בגללי!!אתה רואה!?היית צריך להשאיר אותי למות לבד בחדר!!בשביל מה הבאת אותי לבית חולים??-התחלתי לצעוק ולבכות יותר חזק.התיישבתי וכיסיתי את הפנים שלי בידיים

-אשלי-הוא לחש וניסה לתפוס לי את היד

-אל תיגע בי.בבקשה....א..אני רק רוצה שתלך...תעזוב אותי.בבקשה-הרמתי את המבט והסתכלתי עליו.מתחננת.הוא הנהן וקם,יוצא מהחדר ומשאיר אותי לבד.

ברגע שהוא ייצא פרצתי בבכי,הוצאתי את האינפוזיה באלימות מהיד שלי והסתכלתי על היד.בוהה בחתכים הרבה זמן.תפסתי קצת מתחת למרפק והתחלתי למעוך.אני רוצה שיירד לי דם.אני רוצה לפגוע בעצמי.אני רוצה פשוט פאקינג למות.

התחיל לרדת דם והרגשתי טיפה מרוצה,אבל המשכתי ללחוץ על היד אפילו יותר חזק,היא התחילה להיות כחולה והבנתי שהדם פשוט לא מגיע ליד.הסתכלתי בצדדים ומצאתי קומקום.מושלם.לקחתי את הקומקום ונשכתי את השפה חזק,עצמתי את העיניים ושפכתי את המים הרותחים על היד.רציתי לצרוח כלכך חזק אבל במקום פשוט נשכתי את עצמי ממש חזק ובעטתי במיטה.פתחתי את העיניים והחזרתי את הקומקום למקום.

בהיתי עוד בחתכים ואני חושבת שראיתי דם....זאת אומרת...לא ראיתי......(?)......

הכל נהיה מטושטש והרגשתי כאב ראש.

ואז-חושך.

* *

+נקודת המבט של נייל+

מצמצתי לאט,מתיישב ומשפשף את העיניים.סובל ורוטן מכאב עם כל תנועה.

אוי לא.שוב האנגובר.

לעזאזל.

הסתכלתי מסביב והבנתי שאני בסלון,נרדמתי וישנתי על הספה.

הנחתי את הרגל על הרצפה והרגשתי משהו חד,הסתכלתי על הרצפה וגיליתי שחלק ממנה הייתה מכוסה בזכוכיות וחלק בפחיות בירה ריקות.

הו פאק.

עד כמה הייתי שיכור?

קמתי מהספה והלכתי בזהירות בין הזכוכיות,אחריי שבלעתי כדור והרבה מים,לקחתי מטאטא וחזרתי לסלון,התחלתי לטאטא אבל אז קיבלתי שיחת טלפון מ..גרג.

-ה..הלו?

-נייל,אתה בסדר?

-גרג קרה משהו?

-זה מה שאני הייתי רוצה לדעת

-מ..מה?

-אתה התקשרת אליי כמה פעמים בלילה ולא עניתי לך אז שלחת לי הודעות כמו "אני שונא את עצמי " ,"אני שבור"

-פאק.א..אני..הייתי שיכור גרג

-נייל תסביר לי בבקשה מה קרה

-אני לא רוצה לדבר על זה

-אתה רוצה שאני אבוא?אני אנסה הכי מהר שאני יכול

-לא.לא גרג.אל תטריח את עצמך.תישאר בבית.יש לך אישה...וילד..תטפל בהם.אני אדאג לעצמי

-אתה בטוח נייל?

-כן.

-אתה עדיין לא רוצה לספר לי מה קרה?

-ל..לא.אני מעדיף שלא.

-טוב..ביי.תיזהר

-ביי

נאנחתי וזרקתי את הטלפון על הספה.

אולי כן הייתי צריך לספר.עברו כבר ארבע ימים מאז .

הייתי רוצה לדעת אם אשלי....ממשיכה...

+חזרה לנקודת המבט של אשלי+

-תיקח אותי מפה.בראדלי.תחזיר אותי הביתה.בבקשה.בבקשה.בבקשה תחזיר אותי.אני שונאת בתי חולים.אני לא רוצה להיות פה.אני רק מרגישה יותר גרוע.אני אפסיק לחתוך.באמת.ואני אוכל ואשתה...ואני אחזור לקולג' עוד כמה ימים,רק תחזיר אותי הביתה-התחננתי לבראדלי.משכתי באף וניקיתי כמה דמעות מהלחי.

"בבקשה" לחשתי.

הוא המשיך להסתכל עליי במבט חסר אונים אבל לבסוף הוא נאנח והנהן

-א..אוקיי.אני אחזיר אותך הביתה.

"תודה בראדלי"ולראשונה בארבע ימים,חייכתי.

Dont you dare - נייל הורןWhere stories live. Discover now