פרק 5 "כלום !!!!"

739 29 0
                                    

<נקודת המבט של אשלי>

התעוררתי ממכת שמש פתאומית,מישהו פתח את הוילונות בחדר,התיישבתי והסתרתי את קרן האור עם היד מול הפנים,בראדלי עמד מולי

-מה את עושה בחדר של נייל???-הוא צעק

-בראדלי!!הוא ישן!!-לחשתי בקול רם והסתכלתי לשנייה על נייל

-מה אכפת לי??!מה אתם עשיתם??

-בראדלי תפסיק לצעוק!!לא עשינו כלום!!

-כלום?!?

-כלום!!!!

-אז מה את עושה במיטה שלו??

-א..אנחנו רק ..הוא הציע לי לישון איתו במקום לישון על הספה הלא נוחה !!

-ואותי הוא זרק כמו כלב??

-תגיד בכלל תודה שהוא הסכים לארח אותנו לכריסטמס??

-אני אמרתי לו תודה!!אל תעבירי נושא!!אני שאלתי מה אתם עשיתם!!!!!!!!-הוא צעק ושמעתי את תיאו מתחיל לבכות

-מ..מה קורה פה?-נייל התעורר והתחיל לגמגם

-אתה הערת את כולם בראדלי!!תצא מהחדר ותבקש סליחה מכולם!!-הצבעתי על הדלת

-אני לא יוצא עד שאת לא עונה לי!!

-אתם מוכנים להסביר לי מה קרה?-נייל ניסה שוב

-בראדלי תלך מפה!!-התעלמנו מנייל

-אני לא הולך מפה!תעני לי פשוט!!

-בראדלי.תצא.-קמתי מהמיטה וניסיתי לדחוף אותו לכיוון הדלת

-פשוט תגידי לי שהזדיינתם ואני אלך!!

-בראדלי על מה אתה פאקינג מדבר?!?-נייל בהה בו בפרצוף מבוהל ומבולבל

-מה קורה פה?-מאורה נעמדה ליד הדלת

-שום דבר.בראדלי פשוט בא להעיר אותנו.הוא כבר ה ו ל ך-הדגשתי את המילה האחרונה בטון מאיים

בראדלי ייצא בעצבים וירד במהירות במדרגות

-את בטוחה שהכל בסדר?-מאורה שאלה

-כן זה בסדר.סליחה שצעקנו

-זה כלום.ממילא כבר עשר בבוקר.אני אמשיך להכין את ארוחת הבוקר-מאורה אמרה ויצאה מהחדר

יצאתי אחרייה והלכתי לחדר שבו גרג,דניס ותיאו היו.דפקתי על הדלת בשקט ודניס פתחה עם תיאו ששיחק עם מסוק צעצוע על המותן שלה

-היי...אמ..סליחה שצעקנו והערנו אתכם-התנצלתי

-לא זה בסדר גמור יקירה.נכון תיאו-דניס הקפיצה את תיאו על המותן שלה

-מסוק!!-תיאו קרא בשמחה והרים את המסוק באוויר-אמא,מסוק!!

-נכון תיאו, מסוק-דניס נישקה את תיאו על הלחי-בכל מקרה,מה קרה שם?את בסדר?

-כן...זה בסדר..פשוט..רבתי עם בראדלי

-מה קרה?

-כלום..זה פשוט..הוא אידיוט

-את רוצה לספר לי?

-אממ....-הסתכלתי על תיאו

-רק רגע-דניס נכנסה לחדר וחזרה בלי תיאו,סוגרת את הדלת מאחורייה

-אז..ספרי לי..-שתיינו התיישבנו על הרצפה עם הגב לקיר

-אז....אתמול בלילה..בחצר האחורית..אני ונייל התנשקנו ו..הודתי שאני אוהבת אותו..והוא אמר שהוא מחבב אותי..אז רק כדיי להיות ..לא יודעת..ג'נטלמן כביכול..או פשוט נחמד הוא הציע שאני אשן איתו,ועכשיו בראדלי בא בבוקר בעצבים,והעיר אותי בגלל שהוא הסיט את הוילון בכוח והשמש פשוט התפרצה לחדר...בכל מקרה..הוא התחיל לצעוק עליי ולשאול מה עשינו ולמה אני ישנה עם נייל וניסיתי להסביר לו שלא קרה כלום והוא פשוט המשיך לצעוק..ומפה את יודעת...-סיימתי להסביר וחשבתי על זה שאולי בראדלי לא רוצה שנהיה ביחד,דמעה קטנה זלגה על הלחי הימנית שלי וניגבתי אותה כדיי שדניס לא תשים לב שבכיתי.אני באמת אוהבת את נייל.הוא לא יכול לאסור עליינו להיות ביחד...

-אני פשוט חושבת שאת צריכה לתת לבראדלי להירגע קצת..ואז לנסות לדבר איתו על זה..אני בטוחה שאם תספרי לו כמו שסיפרת לי עכשיו הוא יבין ולא ייכעס.הריי בכל זאת ,את אחותו הקטנה ונייל החבר הכי טוב שלו.

-את צודקת,אני אנסה לדבר איתו..תודה דניס-שתיינו קמנו והתחבקנו

-אין על מה.אם תרצי,אני תמיד פה

-תודה-חיבקתי אותה שוב והיא חזרה לחדר.

פתחתי את הדלת לחדר כדיי להיכנס גם,ונייל עשה צעד אחורה,מסתכל עליי עם מצח מקומט

-הוא רציני?זאת אומרת ... בראדלי לא רוצה שנהיה ביחד?והוא חשב שהזדיינו?-הוא צחק קצת

-נייל??!אתה צוטטת לי ולדניס?!

-כן..אבל..-הוא גירד את העורף בלחץ

-דוחה-היד שלי פגשה את הלחי שלו והשאירה שם סימן אדום בולט,הוא העביר יד על הלחי והזעיף פנים בכאב.הסתובבתי על עקביי ויצאתי מהחדר,יורדת במדרגות וחוטפת את המעיל שלי בדרך,ובזמן שאני לובשת אותו יצאתי לחצר והתיישבתי על הנדנדה (שוב).הדלת נפתחה ונשמע בום

-אשלי..-נייל התחיל לומר וקטעתי אותו

-אל תתקרב אליי.תחזור לבית

-לא,אשלי.תקשיבי,הייתי דוחה אני יודע.לא הייתי צריך לצוטט לכן זה היה מגעיל ולא נכון.סליחה על זה.

לא ידעתי אם לסלוח לו או לא .. הסתכלתי עליו במבט משועמם והוא התיישב בקצה השני של הנדנדה.

-סליחה...-הוא לחש שוב.באמת כעסתי עליו,אבל משהו בהבעה של העיניים הכחולות והעמוקות שלו גרם לי לשנות את דעתי

-אוקיי-הנהנתי

-תודה-הוא חייך והתקרב אליי קצת-אז..את באמת חושבת שבראדלי לא רוצה שנהיה ביחד?

-אני לא יודעת ..אנחנו צריכים לדבר איתו על זה

-את רוצה שאני אדבר איתו?

-אני חושבת שכן...זה עדיף כי..לפני כמה דקות אני והוא צעקנו אחד על השני ורבנו..

-אוקיי-הוא קם והלך לדלת,פותח אותה ונכנס למטבח

~המשך יבוא (: ~

Dont you dare - נייל הורןWhere stories live. Discover now