Dark love

chapter 1

אמילי

"אפשר להבין מה לוקח כל כך הרבה זמן?" נשמעה קריאה משולחן חמש.

יופי החזירים של בית הספר, דון, מייק, אלן ורג'י.

ספורטאים שהגיעו מידי יום לאכול באותו מקום ועל הדרך עשו בלאגן.

"המלצרית יצאה לחופשה בדרך למטבח." התבדח אחד מהם והשאר נגררו לצחוק על הבדיחה הלא מצחיקה של חבריהם.

גלגלתי עיניים.

"המנה שלהם מוכנה, אני לא יודע איך את שורדת ילדונת." אמר פול, הוא הטבח שלנו.

"כשאתה מודע לרמת המשכל הנמוכה אתה מצליח גם לרחם עליהם." חייכתי והוא צחק.

לקחתי את ההמבורגרים והשתייה איזנתי אותם על המגש ועשתי את דרכי לשולחן "ההזמנה שלכם." קריאות של "סוף סוף." ו"הגיע הזמן." נזרקו כשהנחתי את האוכל לפניהם.

"לקח לך יותר מידי זמן." אמרה אחת המעודדות שישבה בשולחן, רמונה, בחורה שיטחית ומעצבנת באופן כללי ולא חכמה במיוחד.

"רמונה, את מודעת לזה שיש עוד אנשים כאן חוץ ממך?" אמרתי בטון הכי נחמד שיכלתי לגייס.

"מה שתגידי, אני לא שמה לך טיפ." גלגלתי שוב עיניים.

בקצב הזה אני אתקע ככה.

"רמונה מותק, יש עוד דרכים לקבל טיפים" רג'י חייך וקרץ לעברי.

גועל עלה בי "אתה חזיר." מלמלתי לפני שבאתי ללכת הוא תפס את היד שלי ומשך אותי אליו גורף את מבטיהם של הסועדים הנוספים במסעדה.

"אני יכול לתת לך כמה דולרים על איזה מופע קטן." אמר והעביר אצבע על המחשוף הקטן שלי.

"לך תזדיין." יריתי ושחררתי את ידי מאחיזתו.

"מה שאת רוצה מותק, רק אל תבואי אליי מתחננת אחר כך כמו פעם קודמת, זה לא עובד עליי פעמיים." פערתי עיניים.

"אתה דוחה רג'י." אמרתי בעצבים התאפקתי לא לשפוך לו את הקולה שלו בפרצוף.

"ואני חשבתי שדיינה נותנת." מלמלה רמונה לעבר חברתה לקבוצה.

"היי!" ענתה בתגובה דיינה.

"תקשיבו לי טוב חבורת פוצים, אני אדאג לזה שלא תאכלו כאן יותר" צעקתי דופקת על השולחן

רמונה שלפה את הנייד שלה וצילמה אותי.

"אני חושבת שבוס שלך ישמח לראות את זה."

"רמונה את לא תעזי-" לפני שסיימתי את המשפט רמונה הפילה בקבוק קולה על השולחן וגרמה לו להשפריץ לכל מקום ועל המדים שלה, "מה את עושה!?"
היא צווחה "אני.."

"תקראו למנהל מיד!" פול יצא מהמטבח בריצה.

"הכול בסדר?" שאל כשעיכל את המתרחש מולו.