Dark love

chapter 7

אמילי

הזעם שהרגשתי היה כל כך חם שהרגשתי את עצמי בוערת מבפנים.

"אני מאמין שאני הזהרתי אתכם." מר קייסן רטן כשהתהלך מול שנינו עם ידיו מאחורי גבו.

"אני מבטיחה לך מר קייסן לא היה לי שום רצון ל-" , "אל תתרצי גברת צעירה." גבותיו נצמדו והוא נעצר מולי.

"ואתה מר.." "ליאופולד רויאל." השלים אותו ליאו.

"מר רויאל, אתה חדש כאן וזו בהחלט לא הדרך לפלס את דרכך להצטיינות והצלחה." המשיך מר קייסן בהרצאתו.

"מר קייסן אני בהחלט מבין אותך אבל כל שרציתי לעשות זה לעצור את אמילי מלהבריז כי כפי שאתה יודע בטח בעצמך מערכת החינוך דוגלת בכך שלא יעברו על החוקים ודואגת להשכלה שלנו והמעט שעלינו לעשות הוא לקחת את עצמנו בידיים ולתת לכם ללמד אותנו." הוא סיים ופי נפער כמו חור שחור כבר הרגשתי את הלסת שלי צונחת לרצפה.

"חן חן בחור צעיר." מר קייסן זקף את ראשו מהנהן.

"על כך שאתה מבין כי עמדת לעבור על החוקים רציתי להשעות אותך אך אם בכלל ניסית למנוע מהפושעת הזו לפגוע בחוקי בית הספר אז אסתפק בריתוק לשניכם בשבת בבוקר". לא הבנתי מה קורה כאן!

בשם אלוהים "מר קייסן! זה בכלל לא מה שקרה." האיש הקריח בגיל העמידה הסתובב אליי סוף סוף מכיר בקיומי.

"את גברת צעירה צריכה להתבייש עם ציונים כמו שלך במרוצת השנים ובהתחשב בכך שמדובר בתחילת הלימודים אני מאוכזב." הוא הניד בראשו וחתם על טופס הריתוק מוסר לשנינו אחד והלך לכיוון משרד ההנהלה כנראה לעדכן את מנהל בית הספר.

"אתה פשוט חוצפן!" קראתי דוחפת את ליאו.

"מה בגלל שלא רציתי את הנדבות שלך!? אתה מסבך אותי בשביל מה?! מה כבר עשיתי לך!" צעקתי עליו לא מייחסת חשיבות לתלמידים שעברו במסדרונות וזרקו לעברינו מבטים סקרניים.

"תירגעי-"

"זה מה שיש לך להגיד לי?! להירגע?! אתה פשוט פסיכופט אם אתה חושב שאני אירגע אחרי שהפללת אותי וסיבכת אותנו ככה!" נחרתי לעברו בבוז כשהוא חייך.

"זה בסך הכול ריתוק ואם הזמנים לא השתנו כל כך מתקופתי אז הכול בסדר! זה פשוט ריתוק מזורגג!" הוא לקח צעד קדימה.

למה הוא התכוון הזמנים השתנו מתקופתו? מי הוא חושב שהוא?

הלכתי משם בבוז גדול כלפיו רוקעת ברגליי כל הדרך ללוקר.

פתחתי אותו והכנסתי את הספרים וטרקתי את הדלת.

"למה בעצבים?" קפצתי בבהלה כשפרצוף זחוח של ליאו הופיע מולי.

"ליאו תניח לי, בסדר?" התכוונתי ללכת כשהוא תפס את זרועי.

"אנחנו צריכים לדבר." הסתובבתי אליו אימצתי חיוך גדול.