ליאו
היא הפתיעה אותי כל פעם מחדש, לא הייתי בטוח אם היא התאימה או לא, ככל שעקבתי אחריה התנהגות שלה הראתה אומץ, חוסר פחד וביטחון עצמי מרקיע שחקים.
מנגד המחשבות שלה היו פחד, חשש וחוסר ביטחון.
היא הייתה חסרת מעצורים, ראיתי אותה שחייכת לעבר הברמן שהיה איתה, הוא גם אנושי.
היה לה הרבה אומץ להיכנס למקום שכולו ערפדים גם אם לא ידעה. יש הרבה דברים שהיא ידעה ועשתה בכל זאת, להתפשט מול מועדון שלם היה אחד מהם.
היא מלמלה משהו ועזבה את הבר לבדה, לפחות זה מה שהיא חשבה וראיתי מאחוריה, מספר גברים שהתווכחו מי יהיה הראשון שיזכה לטעום ממנה, זה היה רעיון רע מאוד מבחינתה לצאת כך ללא השגחה במיוחד אחרי שהיא חשפה את עצמה, לא היה לה שכל?
היא הלכה לעבר השירותים והייתה שם שיירה של גברים שחיכו לה.
היא יצאה לאחר כמה דקות, עם חיוך גדול שהיא שלחה לכל עבר, אחד הגברים הצמיד אותה לקיר, היא הביטה בו בחיוך ואמרה "מה אתה רוצה?"
"לשתות ממך." הוא אמר בישירות וזה גרם לה לקמט את מצחה.
"אבל אני מעדיף לנצל גם את הגוף הסקסי שלך."
"מה?" היא אמרה מזועזעת וניסתה להשתחרר מאחיזתו.
הוא כבר החל לקרוע את בגדיה, הוא נהג בה באלימות, זה היה עבירה על החוקים שלנו ועכשיו כבר יכולתי להתערב.
הדפתי אותו במהירות ובהפתעה שהוא פשוט נפל על הקעקע והביט בי בעיניים גדולות. ושאר הגברים שהיו סביבה הרגישו כמובן את חובתם להתערב אז הם הגיעו אליי, שניתי את צבע העיניים וחשפתי את הקעקוע שלי, אם אין צורך להיכנס למכות, עדיף שלא נעשה את זה.
הקעקוע שלי סימל את היותי לוחם עלית של המלך, היו מעט מאוד לוחמי עילית והשמועות סביב הלוחמים האלה היו מספיק חזקות כדי לגרום להם להירתע, אפילו לא הייתי צריך להילחם נגדם הם נעלמו כהרף עין. השאירו את הבחורה רועדת וכמעט מעולפת.
אם הם באמת היו עושים לה את זה, מה היה קורה לה?
תהייתי בשקט והרמתי אותה בידיי, לא עמדתי להחזיר אותה, נראה לי מיותר.
היא בכל מקרה לא הייתה מסוגלת לעבוד.
רציתי במהירות-על הישר לבית שלי, הנחתי אותה על המיטה וכיסיתי את גופה הצנום והרועד. לפחות שתוכל לישון מחר אראה מה אעשה איתה.
רואנן, הוא היה צריך לשים את הגבול לבליינים שלו, הבטתי לעברה שרעדותיה החלו לשכוח והיא החלה להירגע יותר.
הוא חייב לשים גבול, כי אם אני אשים את הגבול, אף אחד מהם לא ירצה זאת.
ישבתי בחצר שלי שפנתה לעבר הים, לא שמתי לב שהבוקר הפציע עד ששמעתי רשרושי רגליים מכיוון המיטה שלי. היא כנראה התעוררה.
לקחתי נשימה עמוקה וצעדתי בביטחון לעבר החדר שינה שלי.
היא הביטה מבולבלת לכל עבר עד שנכנסתי לחדר והיא נבהלה יותר, כל זכר לבחורה האמיצה, חסרת הפחד נעלם והיא הצמידה את השמיכה חזק לחזה שלה עד שתהייתי אם היא תהפוך את השמיכה לחלק מגופה.
"בוקר טוב." אמרתי.
היא הנהנה ברעד ברור והחזירה גמגום שנשמע שבירכה אותי בבוקר טוב.
"מה אני עושה כאן?" חיוך עלה על שפתיי, השאלה התמימה.
תהייתי לעצמי עם כדאי לשחק בה או לומר לה את האמת. היא הייתה יותר מידי רועדת, אם אני אחשק איתה היא כנראה לא תעמוד בזה, שמעתי את הלב שלה דוהר בחזה שלה ואת המחשבות שלה שמסרבות להאמין שהיא עשתה איתי משהו.
"הצלתי אותך מכמה בריונים שניסו לאנוס אותך." השבתי והיא רעדה ויכולתי לשמוע את השאלה בראשה, האם אני ניצלתי אותה?
"השארתי אותך כאן שלא תתקררי, הבגדים שלך לא ראויים ללבישה אז זרקתי אותם, אני נשארתי לישון בספה למטה. בכל מקרה יש במגרה העליונה בגדי נשים שתוכלי לקחת, יש מקלחת בדלת הזו ויש שם מגבות וכלי רחצה, יש משהו נוסף?"
פעימות הלב שלה החלו להירגע והיא הודתה לי בחצי חיוך.
זה היה עדיף על פני הרעידות שלה, הסתובבתי והלכתי ותהייתי לעצמי מתי אני אראה את הבחורה חסרת הפחד שוב.
היא יצאה אחרי זמן קצר, היה לי אוכל בבית זה היה בשביל טעם, לא בשביל הזנה.
הבטתי לעברה שהיא ירדה במדרגות לבושה בטי-שירט ושורט.
האמת כל הבגדים שהיו בחדר שלי, היו שייכות לבחורות שבאו לחגוג וללכת.
היא הביטה לעברי וחיבקה את עצמה, הורדתי את הג'קט שלי ומסרתי לה, היא מלמלה "תודה" ולבשה את הגק'ט מעליה.
"את רוצה לאכול משהו?" שאלתי והיא הנידה בראשה, הבנתי ממחשבותיה שהיא מהירה הביתה.
היא קדה קלות והודתה לי שוב אבל לפני שהיא פתחה את הדלת אחזתי בה "אני אקח אותך הביתה, השכונה הזו די מסובכת."
היא הנידה בראשה בחוזקה ואמרה "לא, אני בסדר, אני אסתדר."
"אני יודע, ואני מתעקש." אמרתי ומשכתי את המפתח של הרכב מהשולחן.
"איפה את גרה?" הוא שאל והיא ענתה במלמול מאומץ ותהתה בראשה האם אני אביט בה אחרת אחרי שאני יודע שהיא גרה שם בשכונה כה ענייה.
נסענו בשקט כל הנסיעה והדלקתי את הרדיו כדי למלא את החלל. היא הביטה החוצה ולא אמרה דבר.
והחניתי ליד ביתה, היא הודתה שוב ובאה לצאת, החזקתי בידה והנחתי שם את הכרטיס הביקור שלי "אם תצטרכי, רק תתקשרי, אני אעזור לך." קרצתי לעברה והיא נבוכה מעט אבל חייכה בחזרה ונופפה לי שעזבה את הרכב.
לפחות היא חייכה, המחשבה שלה הייתה בהירה כשמש והיא חשבה שהיא פגשה בן אדם טוב.
אבל לא הייתי שום דבר מזה, אפילו לא הייתי בן אדם.
YOU ARE READING
Dark love
Vampire✯הסתיים✯ M×W המשימה שלי הייתה פשוטה, עשיתי את זה כל כך הרבה פעמים אבל לא ידעתי שברגע שאראה אותה שום דבר לא יהיה אותו הדבר. היא הייתה אמיצה וחסרת סבלנות, היה לה מטרה להשיג כסף בניגוד לכל השאר היא הייתה נחושה להשיג אותו, לא היה לה אכפת הדרך. מצאתי א...
