״אני אלבש שמלה בצבע שמנת, לא. בצבע ירוק, אבל אולי.. הירוק הוא יותר מדי?״ ארין ישבה איתנו בשולחן, היא לא הפסיקה לדבר על הנשף ועל כמה שזה מדהים, ומה היא תלבש. ״זה עד כדי כך מרגש אותך ארין?״ דניאל שאל את ארין שישבה מולו, הוא לא חיכה לתשובה שלה והמשיך לאכול את הפסטה שלו. ״ברור, זה הראשון שלי.״ היא אמרה בהתלהבות ולבסוף התיישבה. ״הראשון?״ בן שאל בהפתעה.
ארין הסתכלה עליו כשהיא מקפצת בידיה, והנהנה.
״את תבואי היילי?״ ניק שאל, הוא ישב על יד ארין. לא ממש נגע באוכל שלו, ופשוט הסתכל עליה מתלהבת.
״לא נראה לי.״ עניתי ביובש. לא היה לי כוח לכל התזוזה הזאת, ההכנות, הרעש.
כולם הסתכלו עליי עכשיו ולא הבחנתי בכך. ״מה?״ קראתי בקול לעבר כולם.
״את באמת לא תבואי?״ דניאל שאל בתדהמה, כלא מאמין. אפשר לחשוב אני דוחה הצעה חשובה של הנשיא. זה לא שזה כזה מיוחד. הסתכלתי על דניאל, עוד לא הספקתי להגיב וכבר אמה מיהרה להשתחל לשיחה. היא ישבה לצידו של דניאל כשהיא כורכת לעברו.
״אז אנחנו הולכים ביחד כן?״ היא שאלה את דניאל בדביקות,
הורדתי את מבטי לצלחת, זה היה מביך מדי בשביל שאסתכל.
״דיברנו על זה.״ דניאל ענה ברגזנות. ממש זוג משמים. לקחתי ביס מהסלט שלי, ולגמתי מהמיץ תפוזים להעביר את הטעם של הזיתים המרים, שנאתי אותם.
״עדיין?״ אמה שאלה את דניאל, היא הייתה נשמעת לא מרוצה. כל שניה ושניה שדיברה רק נזכרתי כמה הקול שלה עושה לי כאב ראש.
ממש מרטיט לי את האוזניים.
״כמובן.״ דניאל השיב לאמה והתחמק מידה, היא הסתכלה עליו במבט כועס כשהוא מתעלם ממנה וחוזר לאכול. ״רק כאן יש לי בחירה בכל זאת.״ הוא סיים את טענתו, עכשיו היא נראתה מסופקת יותר. כשיש לה תשובה ביד.
״היילי את תלכי?״ אמה הסתכלה לכיווני עכשיו, יכולתי לראות את החתוליות בעיניה, אבל לא חתוליות יפה כמו של ליילה. סתם חתול רחוב מעצבן שמחפש אוכל מהזבל.
״ברור.״ השבתי, בשניה אחת כל העיניים היו עליי. מן הסתם שיהיו, לפני רגע דחיתי כל רעיון שקשור לנשף.
״עם מי?״ אמה שאלה בזלזול, מקווה שלא אבחר מישהו שיפגע לה בול בכבוד.
הסתכלתי על בן, שעכשיו נעלם מאחורי הסנדוויץ הגדול שלו. על ניק, שידו הייתה בתזוזה מירבית על ידי ארין. ועל דניאל, שנראה אבוד ליד אמה.
״נראה.״ השארתי את השאלה פתוחה. אמה לא נראתה כל כך מרוצה, כמו שהיא תמיד. ״למה את שואלת?״ שאלתי את אמה בזמן שאני מרימה את מבטי לכיוונה. היא הסתכלה על ארין לשניה, ואז החזירה את מבטה החתולי לכיווני.
״סתם.״ ענתה ביובש ומיהרה להסתלק מהשולחן, אפילו לא הסתכלתי עליה מתרחקת.
ועד מהרה קולה דעך באווירה.
״את מתכוונת לבוא?״ בן שאל, הוא צחק. ״אוי סתום כבר.״ זרקתי לעברו כשאני נאנחת בעצבנות ונשענת לאחור.
״מה היא לא תעשה בשביל לעצבן את אמה.״ ארין אמרה תוך כדי שהיא צוחקת בקול.
אפילו ניק צחק, דניאל היחיד שהיה שקוע במשהו אחר ונראה רציני.
״עם מי תלכי?״ ארין שאלה לאחר כל הצחקוקים. ״לא יודעת.״ השבתי לה. באמת לא ידעתי, עם מי כבר יש לי ללכת ? עם הכלב של ניק ?
YOU ARE READING
Human shield
Romanceאת ילדה רגילה, חושבת שכל השטויות של בחוץ לא ישפיעו עליך, כי את הרי מיוחדת לא ? אין לך מושג כמה את טועה, הכל יכול להשתנות אם רק תורידי את המגננות שלך, אם רק תתני לאדם אחד להגיד לך מילה קטנה, וזהו, את שבויה. אז מה קורה פה בעצם ? רוצח מסתורי מופיע, אב...
