& Ïm nöt göod ënoügh för yöu & *vkook*

&אני לא האעזוב אותך&

#########################

נקודת מבט טאהיונג;

''אהה~ה'' צרחתי בכאב
זאת הייתה הבעיטה השישית.
בוגום כבר מזמן התעלף

כל הגוף כואב לי.
''בוגום'' מילמלתי בעניים עצומות,
''תקום'' בכיתי.
לי בעצמי היה קשה לפתוח את העניים ולדבר דרך כל הבוקסים שלהם.

''קדימה שמן שכמוך, קום''
מילמלתי לעצמי
'אני חייב לעזור לבוגום'
אבל אין לי את הכוחות, כואב לי.

אחרי בערך עוד 5 דקות החלטתי שאני חייבת לקום, להלחם.
''אהה~'' נאנח בכאב.
כואב לי, מאוד, כל הבעיטות...
הם רק ממשיכים.
וממשיכים לצחוק אלינו.

'ג'אנקוק'  הדבר היחיד שאלה לראשי.
'תעזור לי'
'לא בעצם עדיף שנפרד. '
'לא!, עד שהשלמנו, אני אוהב אותו'
'אבל הוא יסבול בגללי, גם דיברנו על זה.... לא זה בשבילו''
אני מעדיף להישאר לשכב כאן.

''נו שמן, שרפנו לך קצת קלוריות?''
צחקו.
אחר מהם הרים אותי, והחזיק בגופי.
''כל זה בגללך, אם החבר האדיוטי שלך לא היה מרחם אליך באותו היום על בגג, אולי היינו מרחמים עכשיו''
ואז כבר הזכות לדיבור עברה לבחור אחר
''נכון, הכל בגללך, אתה יודע כמה זמן לכך לנו להחלים!?''

''שמן!,מסריח!, דוחה! ,דפוק!''
נתנו לי סטירות.

''מה אתה?!'' שאל ברוגז אחד מהם
''ש-ש-מן'' אמרתי בוכה, כואב לי
''לא שעמנו''
''שמן!!'' צעקתי את נשמעתי האחרונה.
''יופי למדת את הלקח''
צחקו שוב.

''אם אמא שלך שמנה!!, בני זונות תמותו!!!'' צעקה, הם הפילו אותי מפחד. התנגשתי ברצפה הקרה.
כאוב.
בוכה.
בקושי נושם.
בוגום.
אני שמן מסריח.
עניי נעצמו בעייפות, היה לי קשה, לראות מה קורה. לא היה בי כוח יותר.

•
•
•

''בוגום!'' צעקתי ופקחתי את עניי.
''טאהיונג!!''
''ג'אנקוק?''
''טאהיונג'' הוא אמר נרגשות
ומחץ אותי בחיבוקו.
''מה קורה כאן?'' שאלתי
''טאהיונג'' הוא ייבייב
''אתה בוכה?'' שאלתי מודאג, הוא אף פעם לא בוכה.
''טאהיונג.. '' הוא התחיל לבכות.
''מה קרה?!'' שאלתי, ולקחתי את ידו לשלי עוטף אותה.
''אתה בסדר.. '' הוא חייך חיוך עצוב.
''כן.. מה קר-''
פלאשבק הבעיטות;.

''אני כל כך מצטער!!''
''ששש תירגע, אני בסדר, אתה לא אשם בכלום'' דיברתי בדאגה וליטפתי את ראשו.
''אני אשם, הייתי צריך להיות שם.
אמרת לי לבואו איתך, ולא הקשבתי. סליחה!''
''קטן שלי, הכל בסדר,אני בסדר''
הוא רק המשיך לבכות.

ישבנו ככה 5 דקות. בשקט
ניסיתי להרגיע אותו.

''איפה אנחנו?'' שאלתי שכשמצב ניראה.
''במ-מרפאה ש-של בית ספר'' הוא יבייב
''תירגע, אני בסדר''
'תפסיק לדאוג לי!. למה אני לא יכול פשוט להיפרד ממך?!. למה אתה תמיד אומר שאני יפה?. למה אתה תמיד אתה מציל אותי?.
מגיע לך טוב בלעדי.
אבל אני אוהב אותך!'