& Ïm nöt göod ënoügh för yöu & *vkook*

&חמוד&

נקודת מבט ג'ין;

ישבתי בבית של הקטין ביחד אם הוסוק וגי'מינשי, היה לי משעמם אז החלטתי להכין ארוחת ערב.
התחלתי לבשל, בשר, תפוחי אדמה, סלט ולחם, הייתי באמצע לחתוך את העגבנייה ולפתע שמעתי קול, קול לא מוכר ''היי אתה כמה זמן לארוחת הערב?'' כשקלטתי שאני לא מכיר את בקול הסתובבתי בעודי שולף את הסכין שהיה בידיי לעבר אותו הקול או יותר נכון לעבר הבן אדם שאליו היה שייך הקול.

ראיתי מולי גבר גבוה מאוד, שרירי, מטופח, לבוש בבגדים טובים,פניו יפות ושפתיו עבות
''מה-מי אתה?!'' שאלתי מפוחד מאט ''בעל הביתה, כאילו שאתה לא יודע'' ''לא אני לא יודע בגלל שאתה לא בעל הביתה'' עניתי
'הקטין גר כאן' ''חצוף אך אתה אומר דבר כזה, אתה רק משרת, אני גר כאן'' אמר מרים את קולו
''אחד אני לא משרת,
שתיים ממתי אתה בעל הבית?
ושלוש ממתי אתה גר כאן?!''
''מי אתה?, אתה לא הטבח?'' שאל
''מה?, אני חבר של בעל הבית האמתי'' עניתי ''אההה אתה לא זה נו ג'-ג'-ג' אהע ג'ין בן 22,לומד באוניברסיטת דאגן עובר?''
''מה? אך אתה יודע?,ומי אתה?'' שאלתי מבולבל,
''נעים מאוד אני דוד של ג'אנקוק'' ''מה! הוא לא סיפר לי שיש לו דוד, נעים מאוד אדוני'' אמרתי, סוף סוף מניח את הסכין שהחזקתי כל הזמן הזה
'יופי קטין טחון אחד אומר לכולם את הפרטים שלי,ואליו לא יכל להגיד כלום נכון?!,
,הוא ניראה טוב אני חייב לציין'.
''אדוני... אני מרגיש זקן תיקרא לי נאמג'ון היונג'' ''טוב, נאמג'ון היונג''
אמרתי והוא חייך אלי
'יש לו גומות, זה דווקא חמוד'
''אהה והאוכל היה מוכן עוד 15 דקות בערך'' אמרתי עונה אל שאלתו הראשונה
''לא לא זה בסדר תוכל אתה והחברים שלך, אני יוכל איפשהו בחוץ'' ענה מתחמק
''מה למה? אני גם ככה מכין הרבה כי הקטין זאת אומרת ג'אנקוק אוכל הרים של אוכל והוא בכלל הלך,
אז תחליף את מקומו יש מספיק אוכל,בבקשה היה נחמד יותר איתך'' ''חח טוב אני אשמח'' אמר ללא ויכוח נוסף
'מה אמרתי כרגע 'בבקשה' 'ואיתך היה נחמד יותר' ,עם הוא לא היה פה הייתי דופק את הראש שלי על השולחן, למה אמרתי את זה בטח יצאתי דפוק'.

נקודת מבט טאהיונג;

הארנב הזמין אותי לצאת, את האמת אני מרגיש כמו בחורה שהקראש שלה הסתכל אליה ,
מה אני אלבש? מה הוא ילבש?
מה אני יגיד? מה הוא יגיד?
מה אני יעשה? מה הוא יעשה?
איי אני מתרגש, 'טאהיונג תירגע זה לא דייט רק פגישה ידידותית עם הקראש שלך, פאק למה אני כלכך מתרגש!'.
בערך שעה עמדי מול הארון ולבסוף בחרתי שמתי בושם סידרתי את השיער יפה ואז ראיתי על השעון 6:57 'אוי אני מאחר'
יצאתי מהביתה, תפסתי את האוטובוס הראשון שראיתי ועליתי אליו.

חיכיתי לארנב שעדיין לא הגיע ליד איזה חנות בגדים.
אחרי בערך 3 דקות שמעתי ''בה!'' ''ג'אנ...לא יכולתי להשלים את המילה עניי נפארו
'הוא כל כך חמוד!!!!
מה זה העובר חמידות הזאת!
אך משהו יכול להיות כל וחמוד?'