& Ïm nöt göod ënoügh för yöu & *vkook*

&זה רק בשבילך&

נקודת מבט טאהיונג;

'יופי טאהיונג, שוב כולם צוחקים אליך'

בזמן שאני אל ההליכון ג'אנקוק הלך לכול מיני מחשירים מוזרים כאלה.

15 דקות
..
..
..

'טוב זהו חלאס' אמרתי לעצמי וירדתי מההליכון לחפש את ג'אנקוק.

עברתי ליד ג'ין ונמאג'ון היונג,
הוא עשה לו מסא'ז.
הם מסתדרים טוב אלה.

''אוו ג'אנקוקוקי
.
.
.

אוווו ואוו ג'אנקוקוקי, הינה אתה...''
אמרתי בחיוך ממזרי,כאשר ראיתי אותו אל איזה מתקן שמדגיש מאוד את כתפיו השריריות.

''היי'' אמר דרך היתנשפות

לא יכולתי להשאיר את הכתפים האלה פשוט שם,הייתי חייב נגיעה.

מקרב את ידי ו..., הוא קם. הורדתי את היד.

''בואו אני אראה לך מה עוד אתה יכול לעשות קל'' אמר
'קל?'
''למה קל?, אני יכול קשה''
''אהה... '' מילמל וגירד בעורפו.

נאנחתי, ברור שהוא לא מאמין שאני יכול לעשות משהו קשה, כי אני לא.
את האמת, אני שונא ספורט.
אני לא מפותח.
אני לא אוכל בריא.
אני לא רזה כמו כולם.
אני לא כמו כל חברי שיש להם גוף יפה.

אני, זה אני, ניתקתי אם
'הכרס'.
זה אני, ניתקתי אם הגוף המכוער שלי.
זה אני, שתמיד אחרון בכל דבר.

אף אחד לא אוהב גוף כמו שלי.

''אולי נעשה ביחד שכיבות שמיכה?'' שאל
הינהנתי בעצבות

''יאללה, אח.. ד, ש.. תיים. שלוש... התחיל לספור לאט בשבילי, בעודו עושה 30,
''טוב חלאס אין לי כוח'' אמרתי בחוסר סבלנות

כן, אני תמיד נשבר בהתחלה,
בגלל זה אני כזה .שמן.

''אבל רק התחלנו'' אמר
''תמשיך אתה, חזרתי להליכון. זה הכי קל'' אמרתי בגילגול עניים.

למה אני תמיד מוותר לעצמי?

אני רץ ושוב רץ ועוד הפעם רץ.
רץ
רץ
רץ
''טאהיונג הלכתי אם ג'ין, נתפסו לו הכתפיים'' אמר לי נאמג'ון היונג

''אוקיי'' אמרתי באדישות.
''אהה ו.. לך לג'אנקוק ניראה לי שגונבים לך אותו''
''מה?'' שאלתי לא מבין
הוא הצביע אל חבורת בנות שהתאספו סביבו בזמן שהתאמן, אה כן הוא גם הוריד את החולצה.