פרק 22:

2.9K 124 19
                                    

וואי אני בוכה מצחוק מהתגובות שלכם שמעו אתן מזה מצחיקות

יום למחרת צילצול הפלאפון שלי העיר אותי הסתכלתי על הצג וראיתי שכתוב נייל

לא עניתי.

"בייב לא יפה לסנן"

ליאם מילמל מהצד השני של המיטה

"אתה שוש אני אסנן אותו כמה שאני רוצה"

"אל תגידי לי שוש, אני אשפוך עליך מי קרח"

פדלאה. לצחצח שיניים ולקום מהמיטה אין לו כוח איך הוא ישפוך עלי מי קרח?

"לך תעשה משהו מועיל ותפתח את הדלת דופקים כבר מלא זמן"

הוא נאנח וקם מהמיטה ובדרך זרק עלי כרית ועוד משהו לא יודעת מה זה אפילו

"יא קרצייה קומי כבר צהריים"

ואז מלמטה שמעתי אותו אומר

"פאק בשבילה"

ואז נקרע מצחוק. אלוהים תהרוג אותי כאן ועכשיו אם אתה אוהב אותי

ואז נייל נכנס לחדר. זאת הדרך שלך להרוג אותי? באמת?

"אני שעה מתקשר אליך ואת ישנה?!"

קמתי מהמיטה וזרקתי עליו את הכרית שליאם זרק עליי

"למה להעיר יא כלב?" (אני תימניה אז כשאבא שלי אומר את זה זה נשמע יותר מצחיק)

"מה עשית להארי?!"

והתחלנו. בדיוק כמו עם זאין.

בינתיים הוא המשיך לצעוק ואני ציחצחתי שיניים והתלבשתי במקלחת

"נייל"

"מה?!"

ניגשתי אליו ברוגע ובשלווה, נתתי לו נשיקה בלחי ואמרתי לו

"בוקר טוב ניילר"

וליאם מתפוצץ מצחוק מהצד אבל תתפלאו זה עבד. נייל תוך שנייה נרגע ונתן לי נשיקה בלחי והחזיר לי בוקר טוב, אחרי שהוא ירד למטה ועבר על פני ליאם ההמום נתתי לו נשיקה קטנה ולחשתי לו באוזן כדי שנייל לא ישמע

"ככה עושים את זה"

ואז הוא התעשת ורץ אחרי למטה ליד נייל

"את לא תעשי את זה עליי נכון?"

הסתכלתי עליו במבט של שומרת סוד והוא נרעד. חחחח כן יש לי השפעה כזאתי על אנשים

"תלוי איך תתנהג"

ליאם הכין 3 חביתות ונייל חתך סלט בזמן שאני ישבתי כמו פרינססה מול הטלוויזיה וראיתי בובספוג (מצטערת אני פשוט חולת בובספוג חחח)

"אנה בואי שנייה לפה"

לא זזתי.

"אנה"

כלום

"אנה אני סופר עד 3"

"1"

היי הנה סנדי

"2"

ומר קראב. ופטריק!!

"3"

תוך שנייה נייל הרים אותי על כתפו וסחב אותי למטבח

"תוריד אותי!!"

הוא הושיב אותי על השיש והלך בזמן שליאם בא מולי

"שלום לך יפהפייה. האוכל מוכן"

הוא נישק אותי והוריד אותי מהשיש

"לא באלי לאכול"

הוא נאנח ותפס בשתיי כתפיי

"אנה שבוע שעבר כשזה קרה אמרתי בסדר. אז לא ידעתי על הבעיות שלך ועכשיו אני מבקש ממך אל תעשי את זה קשה"

הוא באמת דואג לי. אבל גם הארי. די קשה לי לבחור זה כל כך מעצבן אוף

"אנה, בואי שבי ותאכלי בבקשה"

הוא תפס את ידי ומשך אותי לאט לאט לעבר השולחן בתקווה שלא אעצור באמצע

"אולי נצא?"

שאלתי ונייל בא והרים אותי

"אתה עדין מידי איתה ליאם"

"בגלל זה הוא יותר חמוד ממך"

התגריתי בנייל והושטתי ידיים לליאם

"בואי בואי ילדה מפונקת"

הוא לקח אותי מנייל והושיב אותי מכיסא לידו וליד נייל

אני מרגישה כמו ילדה קטנה לא נגעתי ברצפה בכלל כל הזמן הרימו אותי חחחחח

"את הילדה הכי מפונקת שראיתי בחיים שלי"

חייכתי אליו ואמרתי

"תודה תודה צריך הרבה זמן כדי לקבל את התואר הזה"

"יודעת מה? סבבה בואי נצא"

ליאם אמר פתאום

"באמת? בוא לשופינג!! חסר לי בגדים!"

"אוי לי"

הוא מילמל ונייל צחק

"אחי תכין אספקה של אוכל ומים לשבוע אתם לא תצאו משם עד שהיא תגמור עם כל הסידורים שלך. אה ותדאג ל-20 סבלים הם פשוט יצטרכו לבוא כל אחד פעמיים"

"אוח איזה מגזים אתה נו זה לא גרוע"

ליאם הרים את היד במטרה להשתיק אותנו

"את זה נראה היום עכשיו תהיו בשקט ותאכלו זה מתקרר"

הוצאתי לשון לנייל והתחלתי לאכול מהחביתה שליאם הכין. שמעו הבנאדם יודע לבשל.

מה אתם אומרים? אני צריכה גבר כזה במטבח אצלי בבית?

first class ✔Where stories live. Discover now