פרק קצר ממש כי לא ממש הספקתי אבל רציתי שיהיה לכם משהו לקרוא מקווה שתאהבו. (ושלא תהרגו אותי)
"מ...מה אתה עושה פה?"
"לא יודע מישהו בלונדיני אמר לי שאני צריך לבקר בחדר הזה"
תישארי חזקה אנה. זה לא הוא, הוא מת.
"הוא התכוון לבקר אותה?"
הוא שאל והתיישב לידי. כל כך התגעגעתי אליו אני בטוחה שזה הוא, הקול, המגע המחוספס אבל משהו בו מוזר. הוא אמור להיות מת.
"אנה תתעוררי"
ליאם ניער אותי בעדינות והסיט את שיערי הצידה
"אנה יש לך אורח"
ואז הגיע אלי ריח כל כך מגעיל שקמתי מיד ורצתי לשירותים להקיא
"שיט"
זאין בא אחרי והרים לי את השיער כדי שלא יתלכלך והקאתי את כל מה שהיה לי בבטן עד שלא נשאר כבר כלום להוציא
"את בסדר?"
הוא שאל. הוא מתנהג מוזר
"כן היא פשוט חולה"
ליאם ענה לו
"אולי היא בהיריון?"
והקאתי שוב
"אולי באמת?"
זאין הציע, לא אני לא עושה בדיקת היריון
"אני הולך לקנות"
לא! פאק אני לא מדברת נכון....
"אני אלך לקרוא לרופא תשמור עליה שלא תברח"
אתם יודעים ציפיתי שהוא יתלהב לראות אותי אבל הוא רק התיישב לידי והחזיק לי את השיער כמו שזאין עשה מרוב ייאוש התחלתי לבכות והוא חיבק אותי חיבוק מרגיע
"היי את תהיי בסדר אל תבכי"
למה הוא לא אומר את השם שלי? זה נראה כאילו הוא מתחמק מזה
"את יכולה לדבר?"
אני לא יכולה לזוז אתה רוצה שאני אדבר?
"מתוקה את בסדר?"
לא! ממש ממש לא!
"תקשיבי אני יודע שקשה לך אבל את תוכלי לעשות מאמץ בשבילי ולדבר איתי?"
לא לא לא לא אני רוצה הביתה!
"אנה הנה הבדיקת היריון"
ליאם נכנס לחדר והושיט לי את הקופסא הארוכה
"רגע חבר'ה אפשר שנייה איתה?"
הארי אמר כשזאין נכנס וכמובן ששניהם הינהנו ויצאו החוצה, זבלים.
הוא הסתכל עלי תפס את ידיי ואמר
"אז...מי את?"
זהו בינתיים תהנו מהפרק! ואני רוצה לראות תגובות איך יצא הפרק. למרות שהוא קצר...שנה טובה וחג שמח!
YOU ARE READING
first class ✔
Fanfictionאנה ג'קסון שנתיים מסיום הלימודים אבל פתאום מחליטים להחליף להם מחנך הקטע הוא שהמורה החדש לא ממש אוהב את אנה. לפחות זה מה שהוא חשב בהתחלה... ממליצה לקרוא מגיל 14 ומעלה, או לכל מי שכבר לא תמימה
