נקודת מבט של ליאם:
אני לא מרגיש את הרגליים שלי. הבחורה הריצה אותי בכל הקניון ועוד היא על עקבים והיא עדיין נמרצת!
"אנההה אני מתחנן בואי לאכול ונמשיך יא מעצבנת אני צריך הפסקה!"
"כן גם אני"
אה כן גם בן בא איתנו.
"אנה תעצרי! וואי היא כמו עכבר מעצבן שפשוט אי אפשר לתפוס!"
רגע יש לי רעיון. רעיון אדיר
"בייב יש פה מבצע על נעליים"
היא עצרה ורצה אליי
"איפה?"
הרמתי אותה ורצתי למקדונלדס יחד איתה ועם בן
"עכשיו אם את זזה מפה אני נועל אותך בשירותים בבית עד להודעה חדשה שמעת?"
היא שילבה ידיים בעצבים כמו ילדה קטנה ואז כדי לרכך את הטון שלי נישקתי אותה נשיקה קטנה
"טוב טוב אני נשארת פה...בא לי קולה"
טוב זה שבא לה משהו זה כבר טוב
"המלצרית עוד מעט תבוא ואני אגיד לה טוב?"
היא הינהנה כמו ילדה קטנה וצחקקה
"מה את רוצה לאכול?"
שאלתי והיא מיד ענתה
"ליאם יש לנו טיסה היום אני לא רוצה שתכאב לי הבטן"
"הטיסה יותר מ-6 שעות תאמיני לי שהגוף שלך יספיק לעכל לפני שנעלה למטוס"
היא הסתכלה עליי בתחנונים ומשכה בקצה חולצתי
"ליאםםםם"
היא יללה ונתנה לי נשיקה קטנה בלחי
"אל תתחילי איתי בייב אני אהיה פחות עדין מאתמול"
הזהרתי אותה ובדיוק המלצרית באה
"שלום מה תרצו להזמין?"
המלצרית נראית דווקא טוב, לא כמו אנה אבל ממש טוב
"מה את רוצה?"
שאלתי את אנה והמלצרית זיהתה אותי והתחילה איתי, אוי אני שונא את אלה.
"אמרתי לך. קולה"
מזווית העין ראיתי את המלצרית פותחת כפתור בחולצה שלה והחזייה השחורה שלה ביצבצה מתוך החולצה השקופה שלה, אנה ראתה את זה והחליטה להתעלם ממני כי היא ראתה שהסתכלתי.
"אנה"
היא המשיכה להתעלם והתעסקה בפלאפון שלה
"אוח נו באמת בן תזמין משהו"
בזמן שהיא לקחה את ההזמנה של בן ושלי ניסיתי לשכנע את אנה רק להסתכל עלי וגם זה לא הצליח
"בן מה המספר של נייל? המספרים נמחקו לי"
היא שאלה את בן וראו שהוא לגמרי מרגיש לא בנוח ביננו
"את יודעת גם לליאם יש את המספר שלו"
חייכתי אליו כהוקרת תודה אבל זה לא הצליח גם לו. ואז התקשרו אליה.
"זוז"
היא אמרה לי יותר נכון פקדה עלי וכשלא זזתי היא פשוט עברה מעלי ודחפה עם הכתף את המלצרית
"בן תעזור לי"
שנינו נאנחנו והסתכלנו על אנה דרך הזכוכית שהפרידה ביננו וראיתי את החיוך שלה נמחק לאט לאט מפניה. היא הרימה את ידה כדי להחניק את הבכי, ישר רצתי אליה והיא בדיוק התמוטטה ועמדה ליפול אבל תפסתי אותה בזמן וחיבקתי אותה
"מה קרה?"
שאלתי והיא לא ענתה אז לקחתי את הפלאפון ממנה
"מי זה?"
"ליאם אתה חייב להביא אותה לשדה התעופה עכשיו!"
נייל.
"מה קרה?"
"מטוס התרסק"
ואיך זה קשור לאנה?
"על המטוס היו זאין והארי"
אוי לא
סורי על הפרק הקצר אבל ככה אני מעלה יותר פרקים. אגב מה אתם מעדיפים, פרקים קצרים וכמה ביום אחד או ארוכים ופרק ביומיים, שלושה?
YOU ARE READING
first class ✔
Fanfictionאנה ג'קסון שנתיים מסיום הלימודים אבל פתאום מחליטים להחליף להם מחנך הקטע הוא שהמורה החדש לא ממש אוהב את אנה. לפחות זה מה שהוא חשב בהתחלה... ממליצה לקרוא מגיל 14 ומעלה, או לכל מי שכבר לא תמימה
