פרסי-
אז המלחמה בגאיה נגמרה... יש לי סוף סוף קצת חופש! אוי רגע! אין חופש! ישר הולכים ללימודים! יאי! אני ממש מתרגש! חח חשבתם שאני רציני?! תגידו לי, מי מתרגש מהלימודים?!? אוי נכון, אני יוצא עם בת אתנה! טוב נמאס מהציניות... אז נחזור ל'המלחמה בגאיה נגמרה'... אז אנחנו עכשיו חודש אחרי וכבר חזרנו הביתה. אחרי צרחות הדאגה ה(לא) קלות מאמא שלי וכמה קערות של עוגיות כחולות, אנבת׳ נכנסה בדלת. "פרסי! בוא אנחנו נאחר!!" היא קוראת בדאגה "אני לא רוצה לאחר ליום הראשון ללימודים!! אני רוצה לעשות רושם טוב!" גיחכתי בשקט שאנבת׳ לא תשמע, אם היא תשמע היא תרצח אותי אבל איך יכול להיות על אנבת׳ רושם לא טוב? היא כל-כך חכמה ומקסימה ו "אתה מוכן להפסיק להגיד את המחשבות שלך בקול רם?!?" לחשה לי אמא שלי בכעס "לך אליה כבר!" "בסדר אני הולך!!" השבתי לה בטון כעוס לא פחות. כשהגעתי נישקתי אותה נשיקה זריזה ויצאנו. הבית ספר קרוב לבית שלי, בערך חצי קילומטר אחריו, אז אני ואנבת׳, שעכשיו גרה איתי ברחוב, הולכים ביחד. גם לסיור בבית הספר הגענו ביחד, בזמן האחרון אנחנו מאוד מתקשים להפרד אחד מהשני. אנבת׳ ישנה אצלי לפעמים... "על מה אתה חושב מוח אצה?" שאלה אנבת׳. חייכתי למשמע הכינוי שנתנה לי מזמן. כשרק הכרנו. "עליך, אחרת על מה אני אחשוב, חכמולוגית." לה עם כינוי ישן גם כן. ראיתי שהיא גם חייכה למשמע הכינוי, בטח מאותה הסיבה. "טוב, הגענו!" אמרה אנבת׳ וניערה אותי ממחשבותיי. "יאי.." אמרתי בהתרגשות מדומה. "נו אל תדאג מוח אצה, הכל יהיה טוב! נכיר חברים ויהיה בסדר! נגמרו המלחמות! לפחות המלחמות שלנו." התנשקנו שוב ונכנסנו לבית הספר כשאנחנו מחזיקים ידיים. וקיוויתי שבאמת הכל יהיה טוב.
----------------------------
אוקייי אז אחרי שהפאנפיק הקודם נקטע על ידי מחסום כתיבה, החלטתי להתחיל חדש כי יש לי מלא רעיונותתת❤️ מקווה שאהבתם את הפרק למרות שהוא קצר💙 הפרקים הבאים יהיו יותר ארוכים💙 ביי אנשיםם💙💙
YOU ARE READING
פאנפיק פרסבת׳!!
Fanfic-גמור- מה קורה אחרי המלחמה בגאיה, כשפרסי ואנבת׳ צריכים להתחיל תיכון? האם הכל יהיה טוב כמו שהם חושבים? או שאולי גם החיים הרגילים בבית ספר התיכון הם יותר קשים מכל מה שפרסי ואנבת' עברו? חח אני גרועה בתקצירים אבל תהנוו💙 קרדיט על הכריכה (המהממתת) ל @G...
