מעל כולם

פרק עשר

נקודת מבט טורי:
הוא התחיל ללכת לעבר המשרד של ג'וזף.
תפסתי בידו ואמרתי ״מה אתה עושה??? אנחנו לא אמורים להתרחק מהמשרד שלו?״
״לא... אבל.... ״
ראיתי אותו מהסס
״מה יש?״ שאלתי
״אבל...יש שם..... חלון!״
״חלון?״
״כן ו.... אפשר.... לברוח מהחלון!״
״תקשיב. אני לא יודעת מה יש לך אבל אני לא מתקרבת למשרד שלו!״ צעקתי
״שששש... תהיי בשקט עוד ישמעו אותנו״ הוא אמר ומבט נרגז על פניו.
״מה יש לך היום?״ שאלתי בכעס והתרחקתי קצת לאחור.
״מה באמת קרה במשרד של ג'וזף?״
״למה את מתכוונת?״ הוא שאל.
״ג'וזף הפנת אותך?״
״לא!... כלומר.... לא!!!״
״היה כאן היסוס. למה?״
״כי...כי... לא חשוב.״
״נו? זה יכל להיות חשוב.״
״אני לא זוכר 10 דקות מהשיחה איתו״
״למה לא אמרת קודם?!״ אמרתי לו.
״אני.. אני... אני לא יודע״ הוא גמגם.
״בו! אנחנו לא מתקרבים לשם!״ אמרתי
״בטוח? אני מרגיש שאנחנו חייבים להיות שם״ הוא אמר והרגשתי שהוא מנסה למשוך את ידו ממני
״בטוח!״ אמרתי...
הוא היה חלש כניראה מהשימוש בכוחו ממקודם ואני לא ולכן הצלחתי לגרור אותו לצד השני של המסדרון, הרחק הרחק מהמשרד של ג'וזף מרחוק ראיתי את הדלת של היציאה. יש שם שני שומרים. ״אתה תתקוף אותם בסימן שלי״ , ״איזה סימן?״ הוא שאל ״אתה תבין.. ״
״התרכזתי בשומרים ודימיינתי צעצוע שמשמיע קול חזק מאוד והוא פועל... לפתע כל המסדרון נמלא צפצופים שהגיעו מהצד של השומרים. השומרים הפנו לרגע את מבטם ואז רובין תקף והקפיא לשומרים את הבגדים וכך הם לא יכלו לזוז..
״יש!״ אמרתי והנפתי את ידי לכיף באוויר והוא נתן לי כיף. התקדמו אל עבר הדלתות ופתחנו אותן מלפננו היה ״עוד חדר?!״ אמרתי בכעס ״אבל אבל אבל... היה שלט ׳יציאה׳ על הדלתות!״
״אני יודע... משהו כאן לא בסדר.״ לפתע שמענו מחיאות כפיים ואחריהן כל הקבוצה של הילדים שפגשנו מקודם וג׳וזף הגיחו מהצללים. ״באמת חשבתם שלברוח ממני היה כזה פשוט?״ ג'וזף אמר וצחק ״הכל היה מבחן כדי לראות אם אתם מתאימים להיות כאן ומה הכוחות שלכם״, ״שיט״ סינן רובין לידי. ידעתי שאין לנו לאן לברוח... להלחם? לא אפשרות... למה? כי יש את ג'וזף שמיומם מאוד ואת שני הנערים והנערה שמאומנים היטב ובעלי כוחות מדהימים. אולי אני ישתמש במעט הכח שלי ויקים חומה? היא תעלם לאחר 2 דקות בערך אבל זה יתן לנו יתרון... לחשתי את הדברים לרובין והוא הנהן. ״מה אתם אומרים אחד לשני?״ שאל ג'וזף וצחק, ״עד כמה שאתה אידיוט!״ אמרתי והתרכזתי לפתע חומה הוקמה בנינו.  הקמתי אותה רק שגוזף לא יכל לעבור והתחלתי לרוץ, רובין היה מאחוריי.
״מה עושים???״ צעקתי לרובין ״נרוץ״ הוא אמר והמשכנו. הסתכלתי לאחור וראיתי את שלושת הנערים רודפים אחרינו וידעתי שעוד מעט גם ג'וזף יגיע. איבדתי לאט את תקוותי ודמעות ירדו מעיני. ״אני רוצה לחזור הביתה״ אמרתי לרובין, ״גם אני״ הוא אמר. שמעתי נהמה והבנתי שהילדה הפכה לזאב והתנפחה על רובין. צרחתי. הרגשתי את כוחי אוזל. הקמת החומה גזלה ממני כל כך הרבה אנרגיה. התעלפתי.
~ ~ ~
נקודת מבט רובין-
״בוקר טוב״ שמעתי קול אומר ומעיר אותי. קמתי משפשף את עיני מביט סביב. ״אוו״ נענקתי והנחתי יד על כתפי שהייתה חבושה.
ראיתי שטורי מעמידה פני ישנה. הבטתי לכיוון הדלת שהייתה עשוייה מסורגים ומכיוון הסורגים מביט בי ג'וזף. הזעפתי את פניי והבטתי לו ישר בעיניים.
״אני רואה שהתעוררתם״
״טורי עדיין ישנה״
״טורי... את יכולה לקום עכשיו״ הוא אמר וראיתי שטורי זועפת מתיישבת לידי.
״מה אתה רוצה?״ היא אמרה בכעס
״מכיוון שאני צריך אתכם אז אני אתן לכם שתיי אפשרויות. או שתצטרפו אליי, או שתשארו כאן למשך כל חייכם.״ הוא אמר וחייך, ״אני נותן לכם 10 דקות להחליט״ ואז הוא התרחק מהסרוגים והתחיל ללכת ישר במסדרון.
״מה נעשה???״ שאלתי
״טוב... אני לא יודע״
״אתה? אתה לא יודע? אתה המוח מבנינו!!״
״אולי.. אולי נעמיד פנים שאנחנו איתם ואז נשכנע את האחרים שיעזרו לנו לברוח?״
״טוב.. אבל איך ג'וזף יאמין לנו? יש לו המון ניסיון ואנחנו בטוח לא הראשונים שעושים את זה...״
״נכון...״
״אוי לא״
״אז מה החלטתם?״ שאל ג'וזף
10 הדקות שלנו.. עברו.
——
ביקורות יתקבלו בברכה💛 מקווה שהבאתם💗 אני יעלה פרק הבא ב 2 כוכבים⭐️