מעל כולם

פרק 12

ואז ג'וזף נכנס ובידו לפטופ שעליו סימן ומילה בשפה שלא הכרתי.
״ועכשיו לקרב היומי!״ הוא אמר ובא למחוא כפיים אך המשיך לגונן על הלפטופ שלו.
נ.מ רובין-
״סליחה אבל מה עושים בקרב היומי?״ שאלתי עם מבט תמים על פניי.
״בקרב היומי כל פעם שני ילדים נלחמים עד שאחד נכנע״ ילדה בעלת עיניים ירוקות בהירות אומרת.. איך קוראים לה?... אה! נופר.
״אוקיי״ עניתי ושתקתי.
ישבנו כולנו מול הבמה שהייתה בסוף החדר וג׳וזף ישב על כיסא והקליד על הלפטופ. ״מכיוון שאתם חדשים, רובין וטורי אתם תיהיו הבאים, אבל לפני זה תסתכלו מה עושים, ג׳ייס ולילה״ הוא קרא בשמות שני הילדים והם מיד נעמדו מוכנים לקרב על הבמה, ״התחילו!״ אמרה נופר בקול.
ג׳ייס ולילה הסתכלו אחד על השניה, ג׳ייס הוציא חרב ולילה לפתע נעלמה, ״ראית את זה!!?״ שאלתי את טורי שישבה לידי, ״כן!! וואו״ היא השיבה. התבוננתי במחזה, ג׳ייס כיוון את החרב שלו לכל הכיוונים כדי לא לקבל מכה מלילה שבינתיים הייתה בילתי נראית. אך לרוע מזלה נעליה השמיעו רעשים וג׳ייס הכה באוויר וכולם בחדר יכלו לשמוע קול כאב ואז לילה חזרה להיות נראת והחזיקה בידה שדיממה, מבטה היה מפחיד, שילוב של כעס ורצון לנקמה. היהירות שלה יכלה לפגוע בא בזמן שהיא התנפלה על ג׳ייס מוציאה פיגיון שחור מהנדן שלה. הם נלחמו כמה דקות אך ג׳ייס ניצח בכך שהצמיד את חרבו ללבה. ׳יש לה כוחות מדהימים היא יכלה להשתמש בזה לטובתה׳ חשבתי.
כשהם ירדו מהבמה לילה הגיע לעופר והיא ריפאה את ידה.
״טורי ולילי״ קרא ג׳וזף וראיתי את טורי רועדת לידי, ״הכל היה בסדר.. את תכסחי אותה!״ עודדתי את טורי והיא קמה לעבר צד שמאל של הבמה ולילי לימין.
״התחילו!״ קראה נופר.
נ.מ טורי-
אז ג'וזף הקראי בשמי ונלחצתי, מאוד. לא הייתה לי תוכנית ולמרות עידודיו של רובין קצת רעדתי. עליתי לצד שמאל של הבמה.
״את מפחדת להלחם נגדי?״ שאלה לילי ועם המשפט הגיע גם צחוק מלגלג, ״מילדה בת 7? פחחח לא״ אמרתי מראה את הביטחון העצמי שהשגתי במשך השנים. היא הסתכלה עליי במבט כועס והפכה את עצמה לזאב. ׳לחשוב, לחשוב מה כדי לי לעשות?׳ ואז עלתה מחשבה מבריקה בראשי, אני יעשה השליה שרק לילי תראה, כדי שזה יגזול ממני פחות אנרגיה, ויעשה שתיהייה עוד אחת ממני ובכל זה יבלבל אותה!. התחלתי לרוץ במעגלים כדי שלא תדע איפה עמדתי לפני כן והיא רק עמדה קפואה לא מבינה מה אני עושה שלפתע היו שתיים ממני. הדבר היחיד שאני מקווה הוא שלילי תבחר באשליה ולא בי ואז עלה לי עוד רעיון, יצרתי עוד 6 השליות שלי וכולן היו עם הפיגיון שלי שלוף. כולן מתקדמות לעברה והיא תוקפת את כולן. בנתיים אני מגיעה מאחוריה אבל לא יודעת מה לעשות, לתקוף? לקפוץ עליה? מה?, לבסוף החלטתי להצמיד להב לגרונה והיא הפכה לציפור ועפה למעלה, מה!?!? חשבתי,היא יכולה לעשות את זה? מגניבב. בנתיים היא ניצלה את הבלבול של ועפה לעברי והפכה לזאב. לבסוף התוצאה היא ששינייה היו מטר מפניי וכפות רגלה הונחו על חזי. ״נכנעת, נכנעת!״ קראתי והיא ירדה ממני. ירדתי מהבמה והתיישבתי לעד רובין, ״עד כמה גרועה הייתי?״, ״יחסית לפעם ראשונה די טובה״ הוא אמר וחייך אליי.
״רובין ולילה״ הוא קרא. ״בהצלחה״ איחלתי לו.
״תודה״ הוא השיב וקם לעבר הבמה.
נ.מ רובין-
הדבר היחיד שאף אחד לא יודע הוא שזה לא הקרב הראשון שלי. והפעם אני לא אכשל.
עמדתי מצד אחד של הבמה והנפתי את ידי קדימה מוכן ליצור גבישים של קרח.
״התחילו!״ אמרה נופר.
לילה הפכה לבלתי נראת ואני שיגרתי אלפים של גבישי קרח קטנים, זעירים לעבר האוויר. לשמחתי שמעתי את לילה מקללת מגביש שככל הנראה פגע בה, הגבישים לא עושים  נזק, ההרגשה היא כמו לדרוך על לגו רק קצת פחות כואב.
רצתי לעבר הקול ותפסתי בידה של לילה, השכבתי אותה על הרצפה שפניה כלפי מטה וידה מאחורי גבה. בידי השניה שלא תפסה בידה החזקתי את הסכין הקטנה שלי על צוורה כך שרק היא ראתה אותה. ״נכנעת!״ היא סיננה וראיתי כמה היא כועסת ומעוצבות על כך שהיא הפסידה פעמיים. קמתי ממנה ועזרתי לה לקום. ״קרב יפה״ אמרתי והושתתי יד ללחיצה אך היא רק הסתובבה וירדה מהבמה, אני מניח של הפסיד לחדש זה לא כזה כיף. משכתי בכתפיי וירדתי גם אני. ״וואו!!!״ אמרה לי טורי, ״אתה מטורף!״. ״טוב זה לא הקרב הראשון שלי.״ אמרתי והסתכלתי לכיוון הקיר. ״מה זאת אומרת?״ היא שאלה אך אני התעלמתי מנסה להבהיר לה שאני לא מוכן לדבר על הנושא. היא ככל הניראה הבינה ועזבה כל ניסיון להוציא ממני מידע.
״עדן וג׳ייס!״ קרא ג'וזף בקול.
הם עלו לבמה ונופר אמרה ״תתחילו!״ והם התחילו להלחם. שני הבנים נלחמו כמו שדים זה בזה, חבטה, מכה, מכה, התחמקות, חבטה. מטורף.
הם היו מיומנים ודבוקים במטרה.
לשניהם ירד דם מהרבה מקומות בגוף ולעדן נראו אפילו שבר באחת האצבעות, היא נראתה עקומה בזווית שלא אפשרית. לג׳ייס היו המון סימנים כחולים וחתכים בידיים. ״תפסיקו!!!״ צעקה נופר כאשר ראתה את מצבם אך שניהם מרוב גאווה לנצח המשיכו להלחם. נופר רצה לבמה והוציאה שני להבים כסופים יפיפיים והמידה לגרונו של כל אחד מהבנים להב. ״זה נגמר! תייקו!״ היא החריזה ושניהם הורידו בלת ברירה את הנשקים.
״המשחק נגמר!!!״ ג'וזף החריז והמשיך, ״כל הכבוד לזוכים! ועכשיו תלכו לנוח להתארגן ארוחת בוקר בשמונה וחצי בדיוק! מי שמאחר לא אוכל!״ הוא אמר יצא מהזירה. ״איפה החדרים שלנו?״ שאלתי את נופר, ״בואו אני יראה לכם״ היא אמרה והובילה אותי ואת טורי לשורות של חדרים. בנים ובנות לחוד. היא הצביעה על שתי דלתות סמוכות, ״זה של הבנות״ היא אמרה והצביע על דלת לבנה, ״וזה של הבנים״ היא אמרה והצביע על דלת אפורה. ״ביי טורי, אני מניח שנתראה מחר״ אמרתי לה והיא נופפה לי לשלום ואמרה ״לילה טוב״. החזרתי לה לילה טוב ונכנסתי לחדר.
בחדר היו שישה מיטות, עדן וג׳ייס נכנסו אחריי והראו לי את אחת המיטות הפניות. הם ניסו לדבר איתי אבל אני כבר שקעתי בשינה עמוקה.

~ ~ ~
שיניתי משהו בפרק הקודם, ללילי יש עיין בצבע אפור ועיין שניה בצבע כחול (זה קשור לכח שלה) פרק הבא עולה ב-3 הצבעות🍬💓
מקווה שאהבתם💗
900 מילים!!🥳🥳