מעל כולם

פרק שלישי

המשכתי לעמוד ככה כמה דקות ואז החלטתי לחזור לכיתה החדשה שלי ולהתחיל את היום.
~ ~ ~
חזרתי הביתה בשעה מאוחרת, אחרי הלימודים הזמינו את כל השכבה לבית של איזה ילד לכבוד תחילת השנה האמת שהיה ממש כיף עד- טוב אתם עוד תראו...
~ ~ ~
מתתי מעייפות ולרגע אחד הייתי ערה וחשבתי על מה שקרה הערב ורגע אחר נרדמתי.
שוב אותו סיוט. עמדתי על גג ביניין ומאחורי מישהו התקרב ואמר שוב פעם את אותם מילים שוב ושוב ״אין לך אלן לברוח!״ הסתובבתי וצרחתי אבל הפעם במקום להתעורר הדמות התקרבה אליי וזה היה המנהל!
התעוררתי.

״בוקר טוב אמא״, ״בוקר טוב חמודה״
התיישבתי על יד השולחן ואכלתי ארוחת בוקר.
״תתארגני שלא תאחרי״ אמרה לי אימי.
עליתי חזרה לחדרי התארגנתי ויצאתי מהבית ולהפתעתי איחרתי את ההסעה. מצוין.
נכנסתי חזרה הביתה שלי ואמרתי  ״אמא ההסעה הקדימה את יכולה הבקשה להקפיץ אותי?״,
״בטח חומד״ היא השיבה.
הגענו לפני הצלצול ונכנסתי לכיתה והמורה הביטה בי גם היא הקדימה. התיישבתי במקומי והנחתי את הטלפון על השולחן מה שגרם למורה לכעוס ולקחת לי את הטלפון ועוד ביום השני ללימודים!. לידי שמתי לב לנער מסתכל עליי ומחזיר את מבטו למורה במהרה ששם לב שהבחנתי בו. שנינו המסקנו. הרגשות שלי היו מעורבים ובמיוחד נפגעתי, נפגעתי אחרי שהוא השאיר אותי לבד אתמול...
~ ~ ~
הזמינו את כל השכבה לבית של אחד הילדים היה מוזיקה וכולם רקדו, הבעיה היחידה שהמורים והמנהל...כן כן אני יודעת...היו שם.  לאחר כמה דקות לקחתי כוס שתייה ושתיתי התחלתי להרגיש סחרחורת וכמעט התעלפתי. הנער עמד במקרה לידי ועזר לי להתיישב בחדר צדדי בבית, אמרתי לו שיש לי בחילה והוא עזר לי לקום וללכת לשירותים ושם התחלתי להקיא, במראה ראיתי את צבע פניי אוזל והופך לחום אפור. הוא נתן לי לשתות מים ולאחר כמה רגעים חזרתי לעמידה והצבע חזר גם הוא לפניי. הוא הסתכל עליי ואני עליו ולפתע התנשקו. הנשיקה חלפה אחרי שלוש שניות ואז הוא ברח והשאיר אותי לבד בוהה בדלת הפתוחה למחצה שהוא השאיר אחריו.
~ ~ ~
בואו נחזור לשיעור.
המשכתי להסתכל עליו.הוא נראה כל כך יפה ואני חושבת שאני מחבבת אותו.
הסטתי את מבטי וחזרתי להקשיב למורה. הוא לימד אותנו חשבון. פתחתי מחברת והתחלתי לשרבט קווים ואז שקעתי בציור עד שלא שמתי לב לצלצול. הנער הגיע לכיווני והסתכל במחברת שלי, ״מה זה?״ הוא שאל. סגרתי את המחברת בחוזקה ואמרתי ״לא לימדו אותך לא להסתכל במחברות של אחרים?״, ״לא״ הוא השיב ופתח חזרה את המחברת שלי ״זה מהמם!״ היא אמר, בציור ציירתי עיין ובטוחה סלילים של קווים סגולים.
״תודה״ הסמקתי ואז קמתי ממקומי ושאלתי ״מה השם שלך?״, ״השם שלי?״ הוא שאל,
״כן..״ אמרתי וציחקקתי,
״קוראים לי רובין״ הוא אמר,
״רובין זה לא שם של בת?״ שאלתי וחיוך עלה על פניי,
״ומה השם שלך?״ הוא שאל מתעלם מהצחוק שלי ״קוראים לי טורי״ אמרתי.
״אני צריכה ללכת למשרד המנהל לקחת את הטלפון״ אמרתי.
״טוב ביי״ הוא אמר וראיתי את מצחו מתקמט על מה הוא בכלל חושב?
~ ~ ~