התאהבתי באסיר

פרק 3

אחרי שקלטתי שליאם רוצה להימלט התחלתי להיפתל בין ידיו בניסיון להשתחרר אבל ללא הצלחה כי הוא רק חיזק את אחיזתו בי.
ניסיתי לומר לו לעזוב אותי אבל כול מה שיצא מפי היו מילמולים לא מובנים כנגד ידו הענקית.
"אתה כבר יודע מה הולך לקרות נכון כי אם לא אני בשמחה יסביר לך" שמעתי אותו אומר בלחש לדודי אלכס שנראה עכשיו כאילו הוא ראה רוח רפאים.
"אם אתה באמת רוצה שאני יקשיב לך אז שלא תעז לפגוע אפילו בשערה אחת מראשה הבנת אותי!" אלכס ספק אמר ספק דרש.
"אתה לא במצב של לתת לי פקודות וכתור התחלה אני רוצה שתפתח את התא הזה" אני לא מאמינה שזה קורה והכול באשמתי למה הייתי צריכה להיות כול כך סקרנית!
בין לבין המחשבות שלי שמעתי דלת נפתחת והבנתי שאלכס משחרר אותו.

הרמתי את עיני ישירות לאלכס וניסיתי לגרום לו להבין שאני בסדר ושלא יפתח את התא אך הוא לא הקשיב לי והמשיך במעשיו.
ליאם עדיין אחז בי דיי חזק כדי שאני לא יזוז והתקדם איתי אל מחוץ לתא.
"עכשיו אני רוצה שתביא לי מכונית ואקדח" הוא המשיך כשהוא היה דיי קרוב לאוזן שלי.
"באיזה עולם אתה חיי שאתה חושב שאני יביא לך אקדח?!" דוד שלי צעק בלחש.
"אם אתה רוצה שהילדה הזאת תיפגע, תמשיך לא להקשיב לי" הוא החזיר וחיזק עוד יותר את האחיזה שלו בי מה שגרם לי להוציא אנקת כאב מתחת לידו.
אלכס הסתכל עליי ופשוט העביר את מבטו ממני לליאם כאילו הוא חושב מה לעשות בסיטואציה הזאת.
אחרי זמן מה הוא סימן לליאם לבוא אחריו עם היד ואחר כך סימן לו עם האצבע להיות בשקט. התקדמנו אני, ליאם ואלכס לכיוון דלת הכניסה וגיליתי שכנראה כבר ממש מאוחר כי כול האסירים ישנו, אז אלכס פתח את הדלת ממש בשקט והוציא את ליאם שעדיין החזיק בי, מתאי המעצר.

ראיתי שאלכס הביא לו מפתחות של מכונית.
"את האקדח אני יביא לך בחוץ כי אני לא בוטח בך שלא תירה בסוהרים שלי" עיניו היו זועמות.
ליאם משך אותי לכיוון הדלת, כשאני כבר הפסקתי להתפטל בין ידיו.
"שלא תחשבי על לעשות משהו מטופש" הוא אמר לי בטון מזהיר והוריד מפי את ידו.
"לא הייתי חולמת על זה" החזרתי לו בטון מזלזל, מחכה אותו...
יצאנו מחוץ לבית הסוהר שם אלכס הוביל אותנו לכיוון המכונית שהייתה בצבע שחור.
ראיתי מצדדי שהסוהרים התחילו להבין מה קורה וכולם היו דרוכים.
"אני לוקח אותה איתי אז שלא תחשוב להתחיל לאיים עם האקדח שלך עליי"
הייתי בפאניקה טוטלית, לא רק שגרמתי לכך שאסיר יברח מהכלא, עכשיו הוא גם רוצה לקחת אותי איתו?!

אלכס רק הינהן באיטיות כאילו כול תזוזה אחת קטנה שלו תגרום לליאם להרוג אותי בשנייה.
הוא הביא לליאם את האקדח וכיוון עוד אחד לכיוונו.
ליאם הכניס אותי לתוך האוטו ונכנס גם הוא מהצד השני כשהוא מכוון עליי את האקדח.
"אני עוד ידאג להחזיר אותך מאחורי הסורגים" אלכס אמר בטון מאיים ויכולתי לחוש את הזעם בקולו. "....ואני עוד יגיע בשבילך אז בבקשה אל תפחדי" הוא אמר לי בטון מרגיע מזוייף, כאילו מנסה להרגיע את עצמו יותר מאשר אותי.
"אחרי שסיימנו עם כול הדרמה תביא לי גם כסף ובגדים" אלכס הראה פרצוף מתנגד אך עשה כדבריו ולאחר כמה דקות השומרים הביאו תיק שכנראה כול הדברים שביקש נמצאים שם.
אלכס זרק את התיק אל ליאם דרך החלון.

לפני שאלכס הספיק למצמץ ליאם התניע את המכונית ונסע בשיא המהירות עד שכבר לא ראיתי עוד את בית הסוהר. אבל שמעתי סיירנות חלושות של מכוניות המשטרה והבנתי שיש לי עוד סיכוי להינצל. לא שלטתי בעצמי וחייכתי בטיפשות.
"מה את מחייכת?" הוא שאל מעט מעוצבן אבל לא עניתי לו ורק הסתובבתי לכיוון החלון .
קלטתי שכבר לילה והסירנות שהיו מאחורינו כבר לא נישמעו יותר אז הבנתי שליאם איבד אותם.
שיחררתי אנחה שכנראה לא הוזיזה לו כי הוא לא הגיב ורק המשיך לנסוע.
כשניהיה חשוך לגמרי הוא החנה את האוטו באיזו שהיא חנייה, תפס אותי והוביל אותי לכיוון אכסנייה ישנה. הוא שילם לאישה זקנה על לילה אחד כנראה ואחז בי כשעלינו במדרגות כנראה לכיוון החדר.

"אנחנו ישנים ביחד" הוא פקד קול קר.
הסתכלתי אליו כאילו הוא נפל מהירח והחזרתי לו בדיוק מה שחשבתי באותו הרגע.
"אתה חיי בסרט"
"את לא במצב של להחליט החלטות" הוא ענה לי בטון מהול בציניות.
"...וחוץ מיזה אמרתי לך שאני לא נוגע בילדות קטנות" הוא המשיך בדבריו שלא כול כך האמנתי אבל לא הייתה לי ממש ברירה אז דפקתי לו מבט מרוגז והוא רק גלגל עיינים והמשיך בשלו. הוא לקח אזיקים שהוציא מהכיס האחורי ואזק אותי למיטה-כנראה לקח את האזיקים כשיצאנו מבית הסוהר .

אחר כך הוא הוריד את חולצתו, נשאר רק עם המכנסיים ונכנס למיטה שעליה ישבתי בצורה הכי לא נוחה שאפשר עם אזיקים על ידי. "אתה באמת מתכוון לתת לי לישון ככה?" אמרתי מעוצבנת וכול מה שקיבלתי חזרה היה "כן" אחד פשוט עד ששמעתי שקט.
זה הולך להיות לילה ארוך....