פרק 14

3.2K 124 10
                                    

מיצמצתי כמה פעמים עם עיניי כדי שהראיה שלי תתבהר ואני יוכל לראות את המתרחש.
בשנייה שחזרה לי יכולת הראיה ריח חד תקף את אפי ומנע ממני לנשום כמו שצריך. זה היה ריח של עשן ועוד משהוא מעורבב בו.
"הנסיכה התעוררה" שמעתי קול מבחיל מאחורי ראשי ומתוך אינסטינקט הסתובבתי.
"מי אתה?" שאלתי את הגבר גבוה הקומה שהסתכל עליי מלמעלה בראש גאה וזה רק גרם לי לשנוא אותו עוד יותר.
"אני חושב שאני יתן לך לנחש" הוא החזיר עם חיוך מרושע על פניו וזה גרם לי להבין.
"דרק" החזרתי עם מבט אדיש על פניי לא נותנת לו לקרוא את רגשותיי.
"אתה הדוד של ליאם" המשכתי את דבריי.

"יפה יפה, אז את לא טיפשה, ליאם יודע איך לבחור אותן" הוא החזיר עם חיוך זחוח לאיש שהיה לידו ואני רק רציתי להקיא עליו, אולי גם לעקור לו את העיניים על הדרך.
"למה בגדת בליאם, הוא סמך עלייך!" צעקתי עליו מאשימה אותו ומתערבת במשהו שכמעט ולא קשור אליי אבל לא יכולתי להימנע מיזה, האיש הזה פשוט הרתיח לי את כול העצבים בגוף.
"בחיים האלה אסור לסמוך על אף אחד ואני דיי בטוח שאמרתי את זה לליאם" הוא אמר בטון לא מובן כאילו מאשים את ליאם שסמך עליו וזה גרם לי להתחרפן.
קמתי על רגליי כששמתי לב שידיי קשורות לאחור, התקדמתי לכיוונו וניסיתי להתנגש בו ולהפיל אותו על הריצפה.
הוא תפס בשיערות ראשי ומנע ממני מלזוז ולנסות לפגוע בו. כשהוא תפס בראשי אנקה קטנה יצאה מפי וקיללתי את עצמי על היותי חלשה.
"ליאם בחר אחת לוחמנית אני רואה" הוא הסתכל עליי במבט מגחך ועוד גיחוך נשמע בחדר, כנראה של האיש השני
"אבל את דיי קטנה משאר הבחורות שהוא היה איתן" הוא המשיך את דבריו וגרם לי להרים במהירות את הראש, מעוצבנת מסיבה מסויימת שלא הבנתי.

"אל תשווה אותי לבחורות האלה, הוא סתם חטף אותי כתור קלף מיקוח כשברח מהכלא" החזרתי לו באדישות, מתמצתת במילים כמה שאני רק יכולה, מנסה למנוע ממנו לגלות את ריגשותיי האמיתיים לליאם כדי שלא ישתמש בהם אחר כך.
"אז למה הוא שומר עלייך כמו על יהלום בכספת?" הסטתי את מבטי ממנו, מונעת ממנו לראות שהסמקתי טיפה.
"הוא לא" השבתי בשקט שומרת על טון רגוע.
"אני כבר כמה ימים עוקב אחריו והוא לא נתן לי אפילו הזדמנות אחת לחטוף אותך" הוא הסתכל עליי מעט מעוצבן מהכישלון שלו.
"אבל מי חשב שאת תבואי אליי" הוא המשיך ושינה את הבעתו ממעוצבנת למשועשעת.
הוא עדיין לא גילה שהדלת האחורית פתוחה מחשבה קטנה חלפה בראשי וגרמה לי להירגע מעט למרות המצב שהייתי בו.
הוא שיחרר את ידו משערות ראשי וסימן בראשו לאיש השני שהיה שם לשמור עליי.
הוא הלך לצד החדר ודיבר בטלפון,
"איך הם נכנסו לעזעזל!" שמעתי את דרק מחזיר בטון מעוצבן לאיש בקו השני וחיוך הזדחל לפניי, הם הצליחו להיכנס!

"טוב אל תדאג יש לי קלף מיקוח להשתמש בו על ליאם" הוא סיים את דבריו בעודו מנתק את הטלפון, ואז הבנתי-אם הוא עקב אחריי ליאם כול הזמן הזה, זה אומר שהוא יודע מה היחסים בינינו. לאט לאט המחשבה חילחלה לתודעה והבנתי שאם אני לא ימלט עכשיו זה יגרום בעיות לליאם.
ניסיתי לחפש דרך מילוט אבל לא מצאתי מוצא לא משנה כמה התבוננתי, והבנתי שהדרך היחידה לברוח היא מהדלת. את כול מחשבותיי קטעה טריקת דלת חזקה שנגרמה על ידיי איש גבוה קומה אבל רזה יחסית.
"הם בבניין והם משתלטים על הכול, כנראה שהיה להם מסתננים מבתוך" האיש הרזה אמר וזה רק גרם לי לצרוח מאושר מבפנים עוד יותר.
"זה לא משנה עכשיו" דרק אמר כשהוא התקרב אליי ואחז לי במפרק כף היד.

"אתם תשארו כאן ותמנעו מהם להתקדם ללמעלה אבל רק לליאם תיתנו לעלות" דרק המשיך את דבריו וזה גרם לי לחשוש כשהוא התקרב איתי לכיוון המדרגות של הבניין.
ניסיתי להתנגד אבל הוא משך אותי יותר חזק מה שגרם לי להיגרר אחריו בחוסר רצון וברצון עז לתקוע לו סכין בגב.
כשהגענו לדלת האחרונה, ניגלה לפניי נוף מושלם מהגג של הבניין. אני לא יודעת אם הזכרתי כבר אבל אני אוהבת מקומות גבוהים.
כשהתקדמנו עוד טיפה לכיוון סוף הגג, ראיתי משהוא כסוף מאחורי המכנסיים של דרק וההבנה הכתה בי זה אקדח.
לחץ גדול נבנה בתוכי ואיים להתפרץ בכול רגע וזה לא היה טוב בכלל.
פריצת הדלת החזקה גרמה לראשי לזוז במהירות למקור הרעש. כשראיתי את הפנים של ליאם הקלה עברה בליבי למרות שלא רציתי שזה יקרה, לא רציתי להיקשר ולא רציתי להתאהב בכלל אבל מי אמר שזה היה תלוי בי.
כשליאם ראה את פניי היה נראה שהקלה גם כן שטפה אותו אבל כשקלט את פניו של דרק הזעם התפשט בפרצופו, העיניים שלו בערו מעצבים והיה נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ.

"מה קרה ליאם, לקחו לך את הבחורה ופתאום אתה שותק" דרק ניסה להתגרות בו וזה דיי הצליח לו.
"תמיד ידעתי שאתה משחק מלוכלך" הוא אמר בטון מאופק למרות כול הכעס שעיניו שידרו.
"ברור, אם אני לא ישחק מלוכלך זה לא יהיה מעניין" הוא הכריז כשהוא שלף את האקדח הכסוף וכיוון אותו לראשי.

ליאם עמד בעמדת כוננות כשראה את המתרחש וראיתי דאגה במבטו, דואג מהאקדח הכסוף שמכוון לראשי.....

........
סליחה שהרבה זמן לא העלתי פרק אני בתקופת מבחנים עמוסה אבל מקווה שאהבתם ;)

התאהבתי באסירWhere stories live. Discover now