שריקות הסכין הנזרקות נשמעו מכל עבר,אני מביטה לצדדים וכדרך אגב מביטה בארין המדריך.הוא מנענע את ראשו לשלילה ומצביע על עץ,אני מביטה בעץ אלון גבוהה ומטפסת עליו במהירות כמו סנאי שנמלט מהטרף,אני מזיעה כמו סוס ומתנשפת כמו חמור.התיק הכחול עדיין על הגב,אני מפסיקה במלאכת הטיפוס עד שאני כבר במרחק נגיעה מהעורבנים החקיינים שעל צמרות העצים.אני רואה את ארין מטפס על עץ שקרוב לשלי וצועק:"זה מספיק! תרדי מהעץ,אלי" הוא מבקש.
אני יורדת לאט ובזהירות מהעץ עד שאני מגיעה לקרקע ונוגעת בה בקצה המגף שלי.ארין מחייך ומוחא כפיים בשקט:"כל הכבוד,אלי.נשאר לנו חצי שעה לירי בחץ וקשת,הטלת גרזנים וקרבות מגע.בואי" אני מהנהנת בשתיקה והוא מוביל אותי לאמצע יער יפיפה.אין שום ציפור עורבני חקיין.אין אנשים מנופחים עם גרזנים מהודרים.הוא מוציא מתיקו קשת ואשפת חצים מעץ שגולף בקפידה,שבצידי הקשת קשור מיתר בצבע שחור.הגרזן של ארין עדיין בידו.החיוך המואר של בן דודי ארין הפך למבט הרציני של המדריך שלי.כאילו אין לנו שום קשר משפחתי.
שמי האמיתי הוא אלין.אלין סמית',אני בת 14 ממחוז 7,וארין ג'קסון הוא בן דודי.ארין התנדב לאמן אותי לקראת הגרוע מכל-משחקי הרעב.אמא סיפרה לי שעל הנשיא הקודם,קורלניוס סנואו נגזר גזר-דין מוות,אבל בנו,זאוס,עלה לשלטון ונקם במורדים-אף פעם לא פירטו לנו על זה והוא איך שהוא הקים את משחקי הרעב שוב,בצורה אכזרית,נקמנית.עוברת בי חמרמורת שאני בכלל חושבת על "משחקי הרעב","הקפיטול"..
אני מותחת חץ במיתר הקשת שלי,אני נושפת אוויר ומשחררת את החץ והוא פוגע ב"צוואר" של העץ.אני מתקדמת בריצה ותוך כדי אני יורה ב5 עצים,אני מתגלגלת על האדמה ויורה שוב כשאני כורעת ברך,מתרוממת,לא מפסיקה אפילו לרגע אחד,עד שהחצים נגמרים.אני מדמיינת את עצמי יורה בזאוס,באוכפי השקט,בכל מה שקשור בקפיטול.ארין בא ונותן לי ביד גרזן ומורה לי לזרוק אותו על עץ,במרחק עשרה מטרים ממני,אני לא חושבת פעמיים וזורקת,כמשוגעת.ההתנשפויות שלי קצובות.הגרון חנוק מרוב אבק.
"כל הכבוד,אלי" הוא טופח לי על השכם,הוא מציץ בשעונו הזהוב,"מצטער,אני לא חושב שיהיה לנו זמן לקרבות מגע.תעזרי לי להוציא את החצים"
אני מוציאה את החצים מגזעי העץ,ואת הגרזן הכבד.אני מביטה סביבי ומוודאת שאין אוכפי שקט לסקירה יומית של היער.יש אנשים במחוז שלנו שהם לא אחראיים.הם יוצאים ליער,ובכל יום יש משלחת של 10 אנשים לקפיטול בגלל גניבה וציד לא חוקי ביער.אני יודעת ש5 מזלם אינו מתמזל והם מוצאים להורג ו5 מתמזל מזלם והם הופכים לאווקסים.במקרה הטוב.
יצאנו מהיער עם החצים ועם הגרזן בשתיקה.כולי כבר מסריחה מזיעה.ארין מביט בי במבט משועשע
"מה כל כך מצחיק אותך ארין?" אני שואלת בטון מריר
"אל תילחצי מטקס האסיף,הסיכויים לטובתך!" הוא מחייך ומשלב את ידיו.
