"מה אתה אומר על... 'נשיקה אחרונה'?" שאלתי, אך הוא שלל מיד את הצעתי - "נשמע קיטשי מדי."
"אז אולי, 'חשבון פשוט'?" אמרתי בתקווה שיסכים כבר לסרט אחד. אך הוא פסל גם את הצעתי הזו.
"נשמע משעמם, אולי נעשה על 'ספיידרמן: השיבה הביתה'? שמעתי שהוא ממש טוב". הוא אמר.
אין, אני יכול להשתגע ממנו לפעמים.
"לא נו, אמרת שאתה תהיה מוכן לעשות את העבודה על אחד מ'הסרטים שלי', כמו שאתה קורא לזה, אז נו תבחר כבר סרט אחד". אמרתי כשאני כבר מתחיל להתעצבן.
"מה לעשות שאתה אוהב רק סרטים מוזרים?"
הוא אמר לי בקול שובב שכזה, תוך כדי שגיחך.
"מוזרים?!" עניתי "אני מציע לך קלאסיקות, וחוץ מזה שאתה פשוט פוסל את כל הסרטים אחד אחרי השני!".
זה שגיחך לא ממש עזר לי להירגע אלא רק גרם לי לאבד את סבלנותי עוד יותר.
"טוב בסדר, תציע לי עוד סרט אחד" הוא אמר.
"אוקי, הצעה אחרונה, והפעם באמת,
מה אתה אומר על.. 'אהבה שחורה'?"
"יש סרט כזה בכלל?" הוא אמר לי בקול מתחכם
"אתה צוחק עליי נכון?" אמרתי תוך כדי שאני שולח מבט חד לעברו.
"אני רציני, אף פעם לא שמעתי על סרט בשם 'אהבה שחורה', הוא ענה מיד, כל-כך בטוח בעצמו. יכולתי להרגיש את פניי מתחממות יותר ויותר, איך הוא יכול לזלזל בקיומו של אחד הסרטים הכי טובים שיצאו אי פעם?
איידן הוא החבר הכי טוב שלי, הוא גבוה, יש לו שיער חום חלק, ועיניים חומות ירוקות, כל-כך יפות.. רגע מה? איפה הייתי? אה כן, הוא סוג של bad boy כזה, יש לו ביטחון עצמי גבוה והוא לא מפחד להגיד מה הוא חושב. אני היחיד שהצליח להתחבר אליו באמת. ואם תכירו אותו, תראו שהוא חכם ומצחיק וחבר מדהים.
אבל הטעם שלו בסרטים..
תאמת שהוא פשוט כמו שאר בני גילנו, בנאלי.
"אולי נעשה על שומרי הגלקסייה במקום?" הוא שאל אותי במבט עייף.
"לא, אנחנו עושים על אהבה שחורה
נ ק ו ד ה" עניתי, מנסה להישמע תקיף כמוהו כשהוא אומר משהו ולא מוכן לתת לאחרים אפילו לחשוב על להתנגד. אך ידעתי שזה לא עבד כשהוא גיחך לי בפנים. אני רק מתעצבן עוד ועוד בעודו מנסה להסתיר את צחוקו מפניי.
"נ-נואה, אני חושב שלהיות ס- סמכותי, זהו לא הצד החזק שלך" הוא אמר, והפעם לא הצליח להסתיר עוד את צחוקו, עד כדי כך שבקושי הצליח להרכיב משפט.
כעסתי עליו, רתחתי, עד כדי כך שהדבר היחיד שיצא מפי הוא-
"יודע מה, אם אתה כל-כך בטוח בעצמך, ואתה חושב שאתה יודע הכל, אתה מוזמן לבחור סרט בעצמך ולעשות עליו את העבודה לבד!" אמרתי בכעס וקמתי מהספה באחד.
"חכה" הוא אמר ושלח את ידו, מנסה לאחוז בידי שלי, אך העפתי אותה עוד לפני שהצליח לגעת בי.
עליתי במדרגות וטרקתי את דלת החדר שלי.
אני שונא את זה,
שונא אותו.
שונא את עצמי!
אני מרגיש כל הזמן כל-כך תלוי בו.
זה כאילו ולאיידן יש שלושה מצבים. רק שלושה.
בראשון, יש את איידן של בדרך כלל, איידן האדיש, הוא גם מצחיק כזה, ונחמד, סוג של.. כאילו, הוא בסדר.. זה איידן כשהוא עם אנשים אחרים.
אבל כשהוא איתי, אני יכול להרגיש שהוא אחרת, זה איידן במצב השני, הרגעים שלנו לבד, הוא גורם לי להרגיש על גג העולם, הוא מתייחס אלי בכזו רכות, גורם לי לצחוק ולהנות מכל שנייה איתו.
אתם בטח חושבים שאנחנו זוג, אבל ממש לא, הלוואי, ברגעים האלו שלו אני באמת חושב לפעמים שעוד יש סיכוי שגם הוא מאוהב בי.
אבל אז, יש גם רגעים שהוא כאילו ונהיה לא עצמו זה איידן במצב השלישי, הוא פתאום נהיה סגור, וישר תוקף כל מי שהוא רק חושב שמאיים עליו.
תמיד ידעתי שאין לי שום סיכוי עם איידן וכמו אידיוט במקום לנסות להתרחק ממנו, כדי שיהיה לי יותר קל להתמודד עם הרגשות האלה בחרתי להתקרב אליו עוד יותר. ועכשיו זה רק הופך את המצב לעוד יותר מסובך.
אני יודע שבתוך איידן יש בחור טוב, בחור שחושש להיפגע ולכן הוא בנה לעצמו חומות שיגנו עליו.
אם הוא רק היה מבין כמה שאני לא רוצה את כל החומות האלה, אני מוכן לקבל אותו כמו שהוא, אם הוא רק יתן לי. אני אקבל אותו עם כל הפגמים שלו ועם כל הכוויות שלו מבפנים.
אם הוא רק היה נותן לי...
והנה, בעודי שקוע במחשבותיי, הדלת נפתחת לאט לאט, ואיידן ניצב מאחוריה.
"אני מצטער, לא התכוונתי לפגוע בך. זו בסך הכל עבודה מטופשת ולא שווה שנריב בגללה". הוא אמר לי בקולו המתוק ופסע צעד אחד קטן לתוך חדרי, חושף את צידו הרך, זה שאני לא יכול לעמוד בפניו, זה שלפעמים אני כל-כך נואש שיפנה אליי.
"זה בסדר" עניתי, והנה אני נופל שוב לתוך עיניו הקסומות.
"אני גם מצטער, לא הייתי צריך לומר את זה". אמרתי בקול שבור, מפחד שיכעס עליי.
אך זה לא קורה. ובמקום זה, איידן, הוא..
YOU ARE READING
נשיקה אחרונה
Romantik"מה אתה אומר על נשיקה אחרונה?" שאלתי, אך הוא שלל מיד את הצעתי. נואה ואיידן הם החברים הכי טובים אחד של השני כבר שנים. הם גדלו זה לצד זה, והחברות שלהם היא מהסוג המיוחד, זה שמעטים זוכים לה. תוך כדי התמודדות עם הלימודים, המשפחה, וההתבגרות העצמית של כל...
