נשיקה אחרונה

נשיקה אחרונה - פרק 5

אני בתוך מועדון?!!!

ויותר מכך, אני חושב שזה בכלל מועדון חשפנות!!

הייתי כל-כך מופתע מהסיטואציה. לא דמיינתי שזה מה שאראה! ברחבי החדר היו כמה רקדנים חטובים בתחתונים שרקדו על עמוד. ומסביבם רקדו אנשים, גברים..
רק גברים.

חלקם מתמזמזים, חלקם רוקדים, חלקם- טוב אני אפילו לא רוצה לתאר. אם הייתי מגיע למקום כזה לפני שנה אני די בטוח שהדבר הראשון שהייתי עושה זה להסתובב ולרוץ בחזרה החוצה. אבל היום, היום אני מרגיש שאני אולי צריך את זה. אז יצאתי מההלם והתיישבתי על יד הבר.

הנחתי את ידי על ראשי ונשענתי קדימה אל הבר.
מה אני עושה?
אני די בטוח שאני עומד להתחרט על זה, אבל אני כל-כך צריך את זה. אני צריך את זה עכשיו!
"הכל בסדר?" שאל אותי הברמן.

הרמתי את ראשי והסתכלתי עליו.
"לא" אמרתי בפשטות.
זה היה הדבר בו הייתי הכי בטוח באותו רגע.
ששום דבר לא בסדר.
"טוב אז זה הולך להשתנות בקרוב" אמר לי הברמן ומזג לי משקה לא יודע, אני נשבע שיכולתי להריח את האלכוהול עוד מלפני שקירבתי את כוס המשקה אליי.

שתיתי אותה בבת אחת, את כולה. הטעם היה מר ומגעיל, אבל רק רציתי להעלים את עצמי באותו הרגע. ביקשתי מהברמן עוד כוסית, הוא מזג לי, ושתיתי גם אותה. שוב אותו הטעם הדוחה עולה בגרוני.

הרגשתי את הבסים של המוזיקה בליבי, ולא יכולתי שלא לקום ולרקוד. הרמתי את עצמי מהכיסא על שפת הבר והלכתי אל כיוון רחבת הריקודים. עצמתי את עיניי וזזתי עם המוזיקה. יכולתי להרגיש את כל הגוף שלי בהיי מטורף. הקדשתי את כל כולי לריקוד ויכולתי להרגיש איך כל הצרות שלי משתחררות ממני.

אני לא יודע במשך כמה זמן רקדתי שם ועוד כמה משקאות שתיתי אבל יכולתי להרגיש את הגוף שלי בוער, הרגשתי כאילו אני על ענן משלי. סוף סוף הצלחתי לשכוח מהכל, כבר הספקתי לשכוח מהריב של הוריי ומאיך שהעפתי את אבי מהבית.

הספקתי לשכוח את השיחה שהייתה לי עם איידן, שכחתי מהמילים היפות שהוא אמר לי שרק גרמו לי להתאהב בו עוד יותר, שכחתי מאיך שברחתי בלי להגיד לאף אחד לאן אני הולך.

ובדיוק אז ברגע בו סוף סוף הצלחתי לנשום לרווחה אחרי כל הבלאגן.
יד תופסת לי את הכתף ומסובבת אותי.

בחיי שלזה לא ציפיתי..