נשיקה אחרונה - פרק 7

164 19 7
                                    

נכנסנו לאוטו, שלחתי הודעה לאימו של נואה שמצאתי אותו, שאנחנו נוסעים אלי הביתה ושהכל בסדר. והתחלתי לנסוע.
אני במושב הנהג והוא לידי בכיסא הקדמי.

"למה אני ככה?" הוא שאל, גורם לי להרגיש מבולבל.
"למה אתה מתכוון ככה" אמרתי לו.
מנסה בכל כוחי להבין אותו.
"ככה דפוק" הוא אומר ודמעה קטנה זלגה מעיניו.

הוא שובר אותי מבפנים, הדמעות מוסיפות ליפול מעיניו ואני מרגיש שכל דמעה מוסיפה לי עוד טון על הלב.
"אתה ממש לא דפוק" אמרתי,
מנסה בכל כוחי לא לבכות מולו.

"אז למה אני מרגיש ככה?"
הוא שאל אותי, גורם לצביטה בליבי.
הוא החבר הכי טוב שלי! איך נתתי לזה לקרות?!

"כולנו מרגישים ככה לפעמים, אני יודע שהמצב עם אבא שלך קשה לך, אני לא יכול אפילו לדמיין איך זה אבל אני מבטיח לך שזה ישתפר עם הזמן".
"זה לא נכון, אני מרגיש ככה כבר הרבה זמן וזה לא נהיה קל יותר ככל שהזמן עובר".

מה- איך זה יכול להיות? איזה מן חבר אני? איך לא ראיתי מה שעובר על נואה? איך לא שמתי לב שהוא במצוקה? אני חייב לעזור לו.

הגענו הביתה, יצאתי מהאוטו והלכתי לכיוון הדלת של נואה. פתחתי לו את הדלת ועזרתי לו לצאת.
שוב הנחתי את ידו סביבי ועזרתי לו להיכנס לביתי.
"זה לא עוזר" הוא אמר תוך כדי שנכנסנו הביתה.
"מה לא עוזר?" שאלתי בקול דואג, מנסה להיזכר מה עשיתי לא בסדר.
"זה שאתה נחמד אלי" הוא אמר וגרם לי להרגיש מבולבל.

"למה אתה מתכוון" שאלתי תוך שפתחתי את הדלת לחדרי.
"עזוב, אני לא שווה את זה" הוא אמר תוך שהתנתק ממגעי ונרתע לאחור. אני לא מבין למה הוא אומר את זה, איך הוא יכול לחשוב שהוא לא שווה מספיק.
"היי, אתה שווה הרבה יותר ממה שאתה מסוגל לדמיין, אתה חכם ומצחיק ותומך, ואתה חבר מדהים, ואתה תמיד שם בשבילי כשאני צריך אותך. אז לרגע אל תחשוב שאתה לא מספיק".

לא שמתי לב אפילו שאמרתי זאת, אבל אני לא מתחרט על כך. כל מילה שאמרתי היא אמיתית וכנה. כנראה שלא הייתי שם מספיק בשביל נואה, אבל זה הולך להשתנות ברגע זה.

"אני מצטער, אני אהיה חבר טוב יותר, אני יודע שלפעמים אני מתנהג כמו מניאק ואני באמת לא מבין למה אני עושה את זה. אני באמת מצטער, ואני הולך להשתנות"

"אתה רואה, אתה עושה את זה שוב" הוא אמר והסיט את ראשו ממני, כאילו והוא מנסה בכוח להתרחק ממני.

"אתה רק גורם לזה להיות קשה הרבה יותר אתה לא מבין?" בנקודה הזו באמת כבר לא הבנתי. על מה הוא מדבר? אני מנסה לעקוב כמה שאני יכול אבל אני לא מצליח.

"על מה אתה מדבר? נואה, בבקשה, פשוט תדבר איתי, תסביר לי מה קורה." אמרתי, בטני מתערבבת כבר משאלות ומתחושת הבלבול.

"די תפסיק, בבקשה תפסיק, אתה לא באמת מתכוון לזה" הוא אמר בעודו מנסה להסתיר את עיניו שנצצו שוב.

"אני מתכוון לזה באמת, בבקשה נואה, רק תדבר איתי."

נשיקה אחרונהWhere stories live. Discover now