נשיקה אחרונה - פרק 8 חלק א'

168 17 28
                                    

*נקודת מבטו של נואה*

הוא מתחנן שאדבר איתו, הוא מבקש שאספר לו מה קורה איתי. הוא באמת רוצה לשמוע את זה? אני לא יכול עם זה יותר. זה קורע אותי מבפנים. אני כל-כך רוצה לספר לו ש-

"בבקשה רק תספר לי מה קורה, תגיד לי מה עובר עליך, אתה יכול לדבר איתי על הכל אתה יודע. תספר לי מה-".

זינקתי עליו, השתקתי אותו בנשיקה מלאת אהבה, נמאס לי לדמיין את זה, רציתי לחוות את זה באמת. שפתיי על שפתיו, עוטפות אותו בכל טיפת רגש שהייתה מוחזקת אצלי בבטן מי יודע כמה זמן. ידיי על שתי לחייו. הלב שלי על מאתיים.

אני לא מאמין שעשיתי את זה. זה סוף סוף קורה. חלמתי על הרגע הזה כל-כך הרבה פעמים. הרגע בו אתוודה בפני איידן על הרגשות שלי אליו. הרגע בו סוף סוף אוכל להשתחרר ולהיות אני. אני באמת.

(*נקודת מבט של איידן*)

"מה אתה עושה?!"
צעקתי תוך כדי שדחפתי אותו ממני.
אני- אני צריך רגע כדי לעקל כל מה שקרה.
נואה הוא החבר הכי טוב שלי, כל הרגעים הטובים ביותר שאני זוכר הם איתו. כל הרגעים הקשים, המצחיקים, המביכים, איך יכול להיות שהוא אוהב אותי בצורה כזו?

"נואה אתה-, אתה החבר הכי טוב שלי"

"אני מצטער" הוא אמר ולקח צעד לאחור.
"אתה שונא אותי?" הוא הוסיף ויכולתי לראות איך שהוא מתאמץ שלא לבכות.

נואה הסתכל עליי במבט שגורם לי להרגיש כאילו רצחתי עכשיו איזה כלבלב. יכולתי לראות כמה כאב לו מה שאמרתי עכשיו. אני, אני לא התכוונתי.
אני אמרתי שאשמור עליו.
אני הבטחתי שאשמור עליו!
שלא אעזוב אותו לעולם, לא משנה מה יקרה.

מה אני אמור לעשות עכשיו?!

אני לא מצליח להבין מה אני מרגיש.

עיניו נראו לי עמוקות מתמיד, התלתלים שעל שיערו נראו צחים ושובבים, זה היה כאילו כל גופו פתאום קיבל משמעות שונה.

שפתיו היו כלכך רכות ומלאות בטוב, שכל מה שחשבתי עליו באותו רגע היה---

נשיקה אחרונהWhere stories live. Discover now