נשיקה אחרונה

נשיקה אחרונה - פרק 9

* נקודת מבטו של איידן*

"פאק, זה טוב" נואה אמר וגנח מולי. הוא עצם את עיניו וקימט את פניו בצורה סקסית כל-כך שגרמה לי להרגיש רעד קטן שעבר בגופי.
קפצתי וסובבתי אותו, ידיי כרוכות סביבו, עוטפות אותו שלא יפגע. אני- אני לא יכול להפסיק, אני מרגיש מכור למגעו. זה מרגיש לי כל-כך לא בסדר ועם זאת, זה מרגיש לי הדבר הכי נכון בעולם.

"איידן.." הוא אמר וקימט את פניו עוד הפעם. גורם לי רק להתלהט עוד יותר. גופי בוער ואני יכול להרגיש איך גם גופו שלו בוער יותר ויותר.

חזרתי לשליטה, מקודם הרגשתי כל-כך משוחרר, נתתי לנואה לשלוט בי וזה הרגיש טוב. אבל לא טוב כמו להיות הדמות החזקה, אני לא יכול אחרת, אני אוהב את נואה איך שהוא קטן וחמוד, נתון בשליטתי. אני אף פעם לא אעשה לו שום דבר רע, להפך, אני אגן עליו מפני הכל, אבל אני אוהב איך שהוא ככה. מתוק וחמוד ושלי.

רגע? אמרתי כרגע שאני אוהב אותו? אני-
הלב שלי פועם במהירות שיא שגורמת לי לתהות איך הוא עדיין לא פרץ החוצה מהחזה שלי.

אף פעם לא הקדשתי יותר מדי מחשבה לגבי הזהות המינית שלי, לא ידעתי בדיוק מה לחשוב על זה.
ידעתי שאני נמשך לבנות, כי היו לי חברות פעם, אבל כשהייתי ליד נואה זה תמיד היה אחרת..

הוא גורם לי להרגיש כאילו אני על כדור פורח,
הוא תמיד משמח אותי ואני נהנה מכל רגע איתו.
אני אוהב איך שהוא מתעצבן מהשטויות שלי, ואיך שהוא מחייך ומסמיק כשאני נותן לו מחמאה. כמה זמן אני כבר מרגיש ככה? כמה זמן אני אוהב אותו?

אני לא יכול לחשוב על רגע מסוים שבו התאהבתי בו. אני זוכר כשרק הכרנו, כמה נהניתי להיפגש איתו בפעמים הראשונות, להכיר אותו וללמוד עליו עוד ועוד דברים.

נואה הוא מסוג האנשים שגורמים לך להרגיש שאתה שווה את זה.
שאתה מסוגל לעשות הכל, שאתה יכול, שאתה מספיק. ועם זאת דווקא נואה אף פעם לא היה מספיק בטוח בעצמו. אם רק יכולתי להראות לו כמה שהוא מדהים..

תמיד הייתי הבחור עם התדמית החזקה, זה שבטוח בעצמו ו"לא רואה בעיניים" אבל אף בן אדם לא באמת ככה, אם אתם חושבים שאתם ככה אתם טועים, ואם אתם חושבים שאתם מכירים מישהו כזה, ברכותיי, נפלתם בפח.
זה הכל העמדת פנים, ניסיון להפוך את החיים לקלים הרבה יותר. או לפחות לקצת קלים יותר...

אני לא יודע כמה זמן היינו במיטתי, עושים דברים שגרמו לי להתאהב בו יותר ויותר.
אבל בשלב מסויים נרדמנו. ואני בטוח שחלמתי כל-כך הרבה חלומות על נואה.

על שנינו!