נשיקה אחרונה - פרק 3

184 18 13
                                    

נעצרתי כשראיתי את הוריי מתווכחים.
מה אבא שלי עושה פה בכלל? ההורים שלי גרושים, הם נפרדו אחרי שאמא שלי גילתה שאבא שלי בגד בה.
אני לא סלחתי לו על זה, אני חושב שבקשר זוגי ובמיוחד אם יש גם ילד או ילדה, כשיש בעיה, צריך לדבר אחד עם השני ולנסות לפתור אותה
ולא לבגוד ולשקר למי שאתה בקשר איתו.

הם צועקים אחד על השני בשקט, בטח כדי שלא אשמע, לא הצלחתי להבין הרבה ממה שהם אמרו, בעיקר בגלל ששניהם צועקים אחד על השני מבלי אפילו להקשיב למה שהאחר אומר.
ניסיתי להתקרב עוד קצת מבלי שיראו אותי כדי לשמוע מה הם אומרים.

ואז -

"זה הכל אשמתך! בגללך הוא לא מוכן לדבר איתי! הוא חושב שאני מן מפלצת! זה מה שאמרת לו?! שאני מפלצת? כן?
אמרת לו שאבא שלו מפלצת?!"

"תגיד לי אתה שומע את עצמך בכלל? אם נואה לא מוכן לדבר איתך זה בגלל שהוא מבין איזה מן אבא אתה! אבא שמוכן לבגוד במשפחה שלו! מה נראה לך? שפגעת רק בי?! אני הייתי מוכנה לסבול את הבגידה שלך אבל כשראיתי מה שזה עושה לנואה אז קיבלתי שכל ועזבתי אותך!"

מה? אני רותח מכעס! מי הוא חושב שהוא?! אני רציתי, לא יודע מה, רציתי לתת לו אגרוף!
אבל אז ראיתי את אמא שלי מתחילה לבכות.
ישר לקחתי את עצמי בידיים ורצתי אליה.
הדבר הראשון שעשיתי היה לחבק אותה.
חיבוק חם, מלא באהבה.

לא אמרתי כלום, רק חיבקתי אותה, לא הייתי צריך להשתמש במילים.
היא חייכה אליי וחיבקה אותי חזרה, יכולתי להרגיש את האהבה שלה אליי בחיבוק הזה.
לאחר כמה שניות היא התנתקה מגופי ואני הסתובבתי אל אבי.

הוא עמד שם המום, לא ידע מה לעשות או להגיד.
"ואתה, אני לא רוצה לראות אותך יותר! תצא מפה!" אמרתי בעוד שאני סוטר לגופו ודוחף אותו לכיוון הדלת.
"אתה לא אבא שלי יותר! אני שונא אותך! אתה מגעיל אותי! תעוף מפה ואל תחזור! דחפתי אותו אל מחוץ לדלת וטרקתי אותה אחריו.

שקט.

עמדתי לכמה שניות והבטתי בדלת. התנשפתי כל-כך חזק שאני לא מבין איך לא קרסה לי ריאה.
אני- אני מרגיש מפוחד מעצמי, לא ידעתי שאגרתי בתוכי שנאה כל-כך גדולה לאבא שלי.
הסתובבתי לאט לאט אל אמי.
מפוחד ממה שהיא עלולה לומר לי.
"נואה" היא אמרה בקול חלש והביטה בי כששמעה קטנה זלגה מעינייה.

אוי לא. מה עשיתי?

הסתכלתי הצידה וראיתי את איידן.
הוא עמד שם כל הזמן הזה? הוא ראה מה שעשיתי?

הבטתי בו, מחכה לתגובתו, מתפלל שהוא לא חושב שאני משוגע.

אך הוא לא אמר דבר. הוא פשוט עמד שם והביט בי.

לא יכולתי לעמוד בזה, לא יכולתי להישאר שם מולו, מול אמי, פשוט לא יכולתי. הדבר היחיד שעלה במוחי הוא-

נשיקה אחרונהWhere stories live. Discover now