8

3.9K 225 41
                                    

במהלך המסלול הייתי כבר יכול ללכת לבד אז ירדתי ממנו אבל עדיין החזקתי לו את היד. באיזה שהוא שלב החברים של יונגי קראו לו כי הם רצו לדבר איתו... ואני לא שמתי לב שכולם עוקפים אותי כי אני הולך לאט יותר מכולם...

הגעתי למאחורה של השיירה של הבית ספר שלנו ויונגי היה ממש מקדימה. ואנחנו הרבה תלמידים אז הוא היה ממש רחוק ממני. איבדתי אותו...נאנחתי.
הוא יבוא לחפש אותי? 

אנחנו לא היינו הבית ספר היחיד שעשה את המסלול הזה היום, היה עוד בית ספר...הוא היה של בני אדם והוא היה ממש מאחורינו.
אחד מהתלמידים שעמדו קדימה תפח לי על הכתף הסתובבתי אחורה כדי להסתכל עליו.

"היי , איזה בית ספר אתם? אתם מהאיזור?"

אמרו לנו שאם שואלים איזה בית ספר אנחנו, אנחנו צריכים להגיד "בית ספר ביג היט ולא אנחנו לא מאיזור" אמרתי בשקט בקול ביישני.

"אתה ממש חמוד...אין לך מה לדאוג אני לא אנשך אותך" הוא ציחקק. חייכתי המשכנו ללכת ועכשיו כבר פתחנו פער גדול הבית ספר שלי היה ממש מקידימה והבית ספר שלו היה ממש מאחורה אז היינו לבד.

"בן כמה אתה?"

"מי- אנ-אני בן 17" ניסיתי לדבר רגיל...זה ממש קשה.

"אה.. אז אני גדול ממך בשנה~" הוא חייך. התחלנו לדבר ואני הייתי צריך לשקר כמעט על כל דבר שהוצאתי מהפה שלי... הרגשתי רע..

הוא עטף את מותן שלי והצמיד אותי אליו. "יש לך..כאילו אתה אמ...פנוי?"

בלעתי את הרוק שלי, לא ידעתי מה להגיד.. "אמ יש לי קראש..על מישהו מהבית ספר שלי" הייתי נורא מובך.

"אתה יודע שלא בטוח שתיהיו ביחד נכון? אז למה אתה מבזבז את עצמך עליו..?"

"זה... שונה...אתה לא תבין" נאנחתי

"תנסה אותי" הוא ציחקק ועצר באמצע השביל הוא עדיין היה נורא צמוד אלי והוא התקרב לנשיקה.

"מימיני!! קיטן!!" ראיתי את יונגי רץ אלינו מהר אבל הוא לא השתמש בכוח שלו.
השתחררתי מהאחיזה של התלמיד הזה ורצתי ליונגי
"מאסטר!" קפצתי עליו וחיבקתי אותו. "חשבתי שאתה לא תבוא לחפש את מימיני" עשיתי פרצוף עצוב.

"אני לא מאמין קיטן גרמת לי לדאוג כל כך אל תעזוב לי את היד יותר בחיים אתה שומע? לא משנה מה, אוקיי קיטן?"

"כן מאסטר" חיבקתי אותו חזק יונגי הרים אותי עליו ונתן לי נשיקה על הלחי.

"היי מה קורה פה? אמרתי לי שאתה פוני!" התלמיד התקדם אלינו.

"א-אני כן" בלעתי את הרוק שלי והיסתכלתי ליונגי בעיניים ראיתי את העצב שלו...הייתי מסוגל להרגיש את זה. 
"אני גאה בך קיטן שאתה מצליח לדבר ככה" הוא לחש לי באוזן.
חייכתי ונתתי לו נשיקה על הצוואר.

school for special creatures. yoonmin Where stories live. Discover now