12

4K 223 18
                                    

נגמר השיעור וזה גם היה סוף היום לימודים הלכתי למורה וחיכיתי שהוא יסיים לדבר עם כולם ואז אני אוכל לשאול אותו לגבי מה שקורה לי...

"המורה..." אמרתי בשקט וכל התלמידים כבר התחילו לצאת מהכיתה.

"כן מימיני?" המורה עוד ישב במקום שלו, מסדר לאט את הדברים על השולחן.

"אממ.. למימיני כואב בניבים שלו. טאה טאה אמר לי לשאול אותך עם אתה יודע משהו לגבי זה..." אמרתי בביישנות.

"רוב הסיכויים שהן גודלות לך.." המורה אמר. באותו רגע הרגשתי כאב צורם מהפה שלי, הרגשתי כמו זרמים קטנים וכואבים זורמים לי לתוך השיניים. נפלתי לריצפה בכאב והחזקתי את הלחי שלי. "מימיני?" המורה קם מהכיסא שלו והלך אלי, התחילו לרדת לי דמועות של כאב מהעיניים.
המורה היה ערפד אז הוא יודע מה אני מרגיש...אני חושב.
"אתה בסדר?" הוא התקופף אלי והניח את היד שלו על הגב שלי.
הינהנתי לאט ואז פתחתי את הפה שלי קצת, הניבים שלי כן גדלו והן ניהיו יותר מחודדות.. אבל אלה לא היו ניבים של ערפד...
המורה עזר לי לקום ואז הוא פתח את המגירה שלו והוציא משם ספר.
"אמור להיות רשום מה קרה לך עכשיו, כאן בספר הזה." הוא אמר ופתח אותו.
הוא חיפש כמה דקות ובזמן הזה אני כבר התחלתי לשאול את עצמי איפה יונגי...למה הוא לא בא לפה..?
"אה! מצאתי, היבריד חתול מקבל את הניבים שלו אחרי ההיט הראשון שלו..."
המורה חייך.

הסמקתי במבוכה כי עכשיו המורה יודע שקיבלתי את ההיט הראשון שלי."תודה המורה" אמרתי בשקט.

"רגע יש כאן עוד משהו, היבריד חתול יכול לשלוט בניבים שלו כמו לערפד אבל הם לא שימושים כל כך....אה..אוקיי אז זה די פשוט." המורה חייך וארז את הדברים שלו.

אמרתי שוב תודה ויצאתי מהכיתה הלכתי למקום שלי, אפילו יונגי לא יודע איפה זה... זה מאחורי בית ספר בתוך סוג של שיח כזה שמבחוץ הוא נראה יחסית קטן ומפוצץ בעלים ומבפנים יש הרבה מרחב ואין עלים בכלל.
אני הולך לשם מידי פעם כשיש ליונגי שיעורי צייד...
בגלל שיונגי עוד לא בא לקחת אותי הכיתה אז חשבתי ללכת לשיח הזה כדי להתאמן על הניבים האלה.
זה לקח לי הרבה זמן אבל בסופו של דבר הצלחתי לשלוט בהם והם נכנסו ויצאו מתי שרציתי.
היה לי רטט בטלפון , יונגי התקשר עלי חמישה פעמים וזו הייתה הפעם השישית.
עניתי לו והייתי דיי שמח כשגיליתי מה אני יכול לעושות.

"קיטן...איפה אתה? אני מחפש אותך בכל בית ספר. סורי שלא באתי מיד אחרי הצילצול היה לי עיקוב קטן, אני מקווה שאתה לא כועס עלי.."

"קיטן לא כועס...קיטן הלך לשירותים אממ כן קיטן בשירותים.."

"אוקיי...? אז אני אחכה לך בקפיטריה יש גלידה היום ואני יודע איזה שאתה אוהב" יונגי ציחקק לתוך הטלפון וניתק.
יצאתי מהשיח והלכתי לקפיטריה והתרגשתי להראות לו מה אני יכול לעשות עכשיו. רצתי לשולחן והתיישבתי ליד יונגי.
"היי קיטן" יונגי חייך אלי הוא הרים אותי והושיב אותי עליו, עם הפנים אליו.
הוא נתן לי נשיקה קטנה וליטף לי את הראש.

school for special creatures. yoonmin Where stories live. Discover now