30

2.9K 189 28
                                    

התעוררתי והתחלתי לצרוח ליונגי באוזן כדי שהוא התעורר. כשהוא התעורר הוא חיבק אותי ישר ונתן לי נשיקה על המצח "אין צורך לצעוק יפה שלי אני שומע מעולה" הוא ציחקק וקם מהמיטה. המשכתי לעשות לו בלגן כל הבוקר בכוונה.
א. כי אני רוצה שיתן לי ספאנקינג כי לשם שינוי אני ממש אוהב את זה..
ב. מימיני יתנהג לא יפה + עונש + מימיני עצוב + מאסטר קצת עצבני = נשארים בבית, מימיני מקבל את מה שהוא רוצה. ולא צריך לראות את הבנות האלה שאנחנו עושים את העבודה.

הלכתי למטבח ודחפתי את הבקבוק דם שלו לרצפה ב"טעות"  לא נתתי לו להלביש אותי בעטתי בו כשהוא ניסה לנעול לי נעליים והשפרציתי לו מים לפרצוף בזמן שהוא הכניס אותי למקלחת.
שום דבר לא עיצבן אותו, הוא התחייס אלי רגיל.
הוא בא לצאת מהבית ואני התיישבתי על הרצפה והתחלתי לצרוח.
"לאאאא!!! לאא!!" צרחתי בקול. יונגי נאנח והלך אלי מהר.

"תקשיב לי טוב עכשיו. אני מתאפק כל הבוקר לא לכעוס עלייך אבל באמת זה כבר נהיה יותר מידי! אין לי מושג מה עובר עלייך אבל אני לא אוהב את זה בכלל. אם אתה לא קם עכשיו אתה לא הולכים לבית ספר ואתה נשאר פה.לבד עד שמאסטר חוזר, אני לא אסכים לך לשחק עם קוקי ואתה צריך לעשות את כל העבודה לבד." יונגי החזיק לי את היד.
נאנחתי ונעמדתי 'זה לא העונש שמימיני רצה...' חשבתי לעצמי בזמן שיונגי גורר אותי למכונית. כשהגענו לבית ספר יונגי ממש כעס עלי אז הוא לא נתן לי לשבת עליו והוא דיבר כל הזמן עם הבנות האלה.

מישהו אחד במסדרון ראה שאני עצוב אז הוא עשה לי שלום וחייך אלי. חייכתי אליו בחזרה ועזבתי ליונגי את היד בשביל ללכת אליו, חפשתי מישהו שיאהב אותי...
"היי למה אתה עצוב...?" הוא שאל אותי.

"ה-היה לי ריב עם חבר ש-שלי" מילמלתי והתחילו לרדת לי דמעות. הילד הזה קירב אותי אליו וחיבק אותי.

"זה בסדר... הכל בסדר" הוא חייך אלי חייכתי אליו בחזרה ואז הוסאוק שם לב למה שקורה והוא גרר אותי משם.

"מימיני מה אתה עושה?" הוא שאל, הסתכלתי עליו בפרצוף כועס וברחתי ממנו לחצר אבל זה לא הצליח.

"מימיני!" הוא צעק ורץ אחרי המשכתי לרוץ יותר מהר ואז החלקתי את על השרוכים שלי כמו שיונגי אמר לי שיקרה לי היום בבוקר כי לא נתתי לו לקשור לי את הנעליים כמו שצריך.
נפלתי למדרכה והוסאוק הגיע אלי מהר ועזר לי לקום.
"מימיני אתה בסדר??" הוא הסתכל עלי "שיט מימיני השפה שלך.. נראה לי פתחת את השפה שלך." הוא נאנח וניגב לי את הדם מהסנטר. התחלתי לבכות כשראיתי את הדם שלי על האוגדל של הוסאוק.
"זה כואב למימיני~" התבכיינתי.

"אני מזמין לך אמבולנס" הוא נאנח ולקח אותי לכיוון היציאה מהבית ספר מלא ילדים התקבצו סביבי וזה רק הלחיץ אותי יותר, תפסתי להוסאוק בסוודר והחבאתי את הפנים שלי מהם.
המכנחת של הכיתה שלנו שמה לב מה קרה אז היא עזרה להוסאוק לפזר את כולם.

school for special creatures. yoonmin Where stories live. Discover now