school for special creatures. yoonmin

18

אחרי שעה אני מקבל טלפון מג׳ין הוא אמר שג׳ימין בסדר עכשיו. שמעתי את ג׳ימין בוכה ברקע "אני רוצה את מאסטררר~~" חייכתי לעצמי והלכתי לקחת אותו מג׳ין.

כל הידיים שלו היו פלסטרים וגם היו לו כמה פלסטרים בפנים שלו. פתחתי את הידיים שלי אליו, הוא רץ אלי וחיבק אותי חזק.
"הכל בסדר עכשיו קיטן" נתתי לו נשיקה קטנה על האף כמו שאני תמיד עושה. האוזניים שלו התיישרו מהר והחיוך שלו עלה.

"הוא כבר אחרי מקלחת אז אתה לא צריך להוריד לו את הפלסטרים, אבל אם אחד מהם יורד תשים לו אחד חדש" ג׳ין אמר והביא לי קופסא של פלסטרים. "והינה על הדרך כמה דברים שיעזרו לג׳ימין להחלים." ג׳ין הביא לי עוד קופסא שבפנים היה משחות תרופות ותחבושות.

"תודה ג׳ין" חייכתי והרמתי את ג׳ימין.

"בבקשה" ג׳ין חייך אלי בחזרה. חזרתי הביתה, הורדתי את ג׳ימין ונתתי לו להסתובב בחדר בזמן שאני מתקלח ולובש את הפיג׳מה שלי שזה בסך הכל סוואטפנס וחולצה לבנה רגילה או לפעמים בלי חולצה בכלל. החלפתי לג׳ימין גם לפיג׳מה
הפיג׳מה שלו מתחלפת כמעט כל יום, תלוי מה המצב רוח שלו... אם הוא עצוב או כועס והוא לא נותן לי להלביש אותו יותר מידי זמן אז וואנזי, למרות שהוא לובש את זה גם כשהוא שמח.
ואז יש לו גם כמו שלי שזה סוואטפנס וחולצה רגילה... ויש לו עוד שלושה סטים של מכנסיים וחלוצה תואמים. נישכבתי על המיטה וחיכיתי שהוא יעלה לידי.

"מימיני אתה רוצה שמאסטר יכרבל אותך?" התיישרתי במיטה והסתכלתי על ג׳ימין משחק עם הכדור צמר שלו.

"כן!" הוא חייך ורץ אלי, הכדור צמר התגלגל אחריו כי החוט נפרם והסתבך לו מסביב לרגל ולאצבעות ביד.
ציחקקתי ועזרתי לו להשתחרר מזה, הייתי כועס עליו שהוא צריך להיזהר יותר עם הכדור, אבל...אני לא מסוגל לכעוס עליו בגלל זה.
זה רק משחק וג׳ימין טיפה קלמזי אז בסדר אם הוא יעשה קצת בלגן..
הוא לא שם לב לזה בכלל.
וחוץ מזה אם אני אכעס עליו אז הוא יעשה לי את ההצגה שהוא עשה לי לפני כמה ימים, וזה ממש לא מתאים לי.
נכון שאני צריך להיות קשוח איתו קצת יותר אבל אני לא יכול. אני לא חושב שאף אחד יכול להסתכל לו בעיניים בלי להתפרק.
ועזבו את אח שלי בצד, יש לו מחסום חזק מאוד, הוא לא נמשך לחמוד.
אני באמת לו מבין אותו לפעמים.
שיחררתי את ג׳ימין ועטפתי את החוט בחזרה לכדור.

"מאסטר!! הצלת את צ׳ילייי! אתה הגיבור שלי" ג׳ימין חיבק אותי חזק, הייתי טיפה מבולבל...
אבל אז הבנתי שכנראה הוא קרא לכדור צמר צ׳ילי כי הכדור היה בצבע אדום...
ציחקקתי והנחתי את הכדור על השידה שהייתה ליד הראש שלי.
כירבלתי את ג׳ימין וליטפתי לו את האוזניים הוא השמיע קולות חמודים, והרגשתי את הידיים הקטנות שלו נוגעות לי בחזה ומשחקות לי בחולצה.
חייכתי לעצמי ולא הורדתי את העיניים שלי ממנו, הידיים שלו הפסיקו לזוז והנשימות שלו נהפכו עמוקות וכבדות יותר.. ידעתי שהוא נרדם.
נתתי לו נשיקה קטנה ועצמתי את העיניים שלי, קירבתי את הראש שלי לראש שלו.
אני מגן עליו.
אני שומר עליו.
אף אחד לא יפגע בו.
נרדמתי סוף סוף אחרי חצי שעה שהייתי טיפה חרדתי והכנסתי את עצמי ללחץ.
אני פוחד שיקרה משהו לג׳ימין, גורל יכול להשתנות...