3

4.1K 263 106
                                    

היום זה לילה לבן, כל התלמידים הולכים ביחד לצוק ביער ועושים שם מסיבה קצרה ואז פשוט יושבים על הדשא ,מסתכלים על הירח ומדברים. אני לא אוהב ללכת לשם כי תמיד דורכים עלי ושוברים לי את הרגליים בלי לשים לב בכלל.
אבל זה חובה...מזל שיש מקומות שאנשים לא יושבים בהם ואני יכול לשבת שם. הבעיה הכי גדולה שלי היא שאני קטן, לא רואים אותי בכלל.

ההייברידים צוחקים עלי בגלל זה ואני תמיד הולך לאיבוד ולא מוצא את ג׳ין או את קוקי. הצוק קרוב לשער של היער השדים וזה מפחיד אותי האיזור הזה..
אבל בסופו של דבר אני מוצא אותם.

"מימיני, ממש קר בחוץ אז אני רוצה שתסתכל על הירח עכשיו כדי שאני אוכל לשים לך כובע וסוודר" ג׳ין קם מהמיטה שלי.

"אוקיי ג׳יני" חייכתי והלכתי לחלון פתחתי את הווילון טיפה וספגתי את האור של הירח.

"רק אל תאבד לנו הפעם אוקיי?" קוקי קם מהמיטה שלי גם וסגר הווילון.
הרגשתי תחושה מדגדגת בכל הגוף והפכתי לחתלתול קטן.
יללתי יללה קטנה והינהנתי עם הראש שלי, ג׳ין הרים אותי והלביש אותי מהר ואז יצאנו החוצה.

ג׳ין הפך לשועל וקוקי לארנב, הלכנו ביחד ומהר מאוד התחילו להצטרף אלינו יותר אנשים וגם מולנו היו הרבה אנשים.
יללתי הרבה עד שג׳ין שם לב אלי וראה שאני לא בקצב וכשהוא שם לב הוא תפס אותי בעורף והרים אותי.

שוב הלכתי לאיבוד... אני לא מוצא אף אחד. מישהו דרך עלי אז כאב לי ללכת הוא אפילו לא ביקש סליחה...
הכובע נפל לי מהראש אז האוזניים שלי התחילו לקפוא וזה עשה לי כאב ראש.
היה לי קפוא והתחילו להיות אפצ׳ים, אנשים התחילו להתפנות כולם חוזרים עכשיו לחדרים שלהם.
הכל התחיל להסתחרר, נפלתי על הצד של השביל וראיתי איך תלמידים עוברים מעלי ולאף אחד לא אכפת...

לאף אחד לא אכפת...

התחלתי ליל אולי מישהו ישים לב ויעזור לי, בכיתי מכאב.
זהו? ככה זה נגמר?
ורק להגיד לכם כמה היה קר .. התחיל לרדת שלג זה למה כולם נכנסו מהר כי השמיים התמלאו בעננים גדולים שהסתירו את הירח.
התחלתי לעצום את העיניים שלי לאט-  אבל אז הרגשתי יד גדולה מרימה אותי מהאדמה היד הייתה כל כך גדולה שהיא היתה  כמעט בגודל שלי.
פתחתי את העיניים שלי וראיתי מישהו עם שיער לבן ועיניים אדומות מסתכל עלי תוך כדי שהוא הולך הוא מתחיל לדבר.
"מה קרה מימיני? הלכת לאיבוד?"
רגע...אני מכיר את הקול הזה... יון יון!!
פיוו איזה מזל שזה הוא, הפסקתי לילל ונרגעתי בתוך הכף יד שלו.
"כן זה אני..." יונגי צחקק והחזיק אותי קרוב אליו כדי שאני אוכל להתחמם.

האם הדבר החמוד הזה הרגע נרדם לי בידיים??
אני לא מאמין שהוא כזה חמוד וקטן כשהוא חתול~
הוא באמת ממש חמוד~~
המאסטר לעתיד שלך הולך לטפל בך טוב מאוד בייבי. חשבתי לעצמי וצחקקתי, הגעתי לחדר שלי וכשניסיתי להוריד אותו מהכף יד שלי בטעות נגעתי לו ברגל.
הוא התעורר בבהלה והתחיל לילל שוב ממש היה אפשר לראות את הדמעות שלו זולגות לו מהעיניים.

school for special creatures. yoonmin Where stories live. Discover now