6

3.9K 235 43
                                    

עברו שלושה חודשים מאז שיונגי רשמית המאסטר שלי... לא התנשקנו אפילו פעם אחת, לא
עוד לא קיבלתי היט.
ויונגי לא אמר לי "אני אוהב אותך"
נכון..שמערכת יחיסים בין הייבריד למסטאר לא חייב להיות אהבה, אני ויונגי לא נחשבים "ביחד"

אבל...

אני אוהב אותו, מאוד. אני מפחד להגיד לו את זה כי אני לא רוצה להביך אותו...
ואז הוא יגיד גם שהוא לא אוהב אותי בחזרה.
עברתי  לגור איתו לפני יומים, המנהל הסכים.
וגם הדירה שלו יותר גדולה משלי בגלל אח שלו, הוא סידר לו את הדירה הזאת.

אז לא מפריע לו, יש לשנינו הרבה מקום במיוחד שאני יותר קטן ממנו , בגובה ובגיל.

הייתי בדרך לכיתה שלי ושמעתי אנשים מתלחששים הם אומרים שראו את יונגי מיתמזמז עם אחד מהחברים שלו קאי...
ניהיתי עצוב...
ממש.

"היי מימיני שמעת? המאסטר שלך בוגד בך. או שהוא לא בוגד בך...? כי אתם לא רשמית ביחד אז זה אומר שאתה סתם החיית מחמחד שלו נכון?"
מישהו מהכיתה שלי ניגש אלי הוא גם היה הייבריד ולו יש חבר.
הוא צחק עלי והלך למקום שלו.

הנמכתי את האוזניים שלי והשפה התחתונה שלי רעדה. 'לא נכון לא נכון זה לא נכון!! מאסטר בחיים לא יפגע בקיטן' חשבתי לעצמי בכיתי בתוך השולחן.

"זה סתם שמועות מפגרות אל תאמין להם, אני מכיר את יונגי הוא בחיים לא יעשה דבר כזה במיוחד שלא עם קאי" זהיתי את הקול הזה ולרגע שכחתי שטאהיונג נמצא איתי באותה כיתה.
הרמתי את הראש שלי וניגבתי את הדמעות "אל תבכה... תראה אולי יונגי לא אומר לך את זה אבל הוא כן אמר לי משהו..."

"מה הוא אמר?" שאלתי ושיפשפתי את העיניים שלי

"איכפת לו ממך, ואני דיי בטוח שישבר לו הלב לראות אותך בוכה ככה." 

"אוקיי..." נאנחתי טאהיונג חזר למקום שלו והשיעור התחיל.
בסוף השיעור כמו שיונגי הבטיח, הוא בא לקחת אותי.
האמנתי למה שטאה אמר,אבל עדיין הייתי עצוב...

"קיטן...? הכל בסדר איתך היום? חשבתי שתרצה ללכת לג׳ין אחרי בית ספר או לקוקי..."

"קיטן לא רוצה ללכת ,מאסטר" חיבקתי אותו, עכשיו אנחנו יושבים על המיטה שלנו. יונגי ליטף אותי בראש ונאנח.

"בבקשה אל תגיד לי שזה בגלל השמועות האלה, אני לא אוהב את קאי ואני לא יתנשק איתו בחיים,זו הייתה רק איזה מכשפה שרצתה להפריד בינינו כי היא חשבה שאנחנו ביחד. האמת שאף אחד לא שמע ממנה במהלך היום..." הוא ציחקק
חייכתי חיוך מזויף והסתכלתי על החזה שלו 'אז אנחנו באמת לא ביחד....טוב למה ציפיתי..'
"רציני כאילו...למה שמישהו יחשוב שאנחנו ביחד...אי אפשר פשוט להיות מאסטר והייבריד...? ישר חייבים להגיד שאנחנו ביחד. התפקיד שלי זה לדאוג לך וזהו..." הוא המשיך 'אויי לא שיפסיק בבקשה...הוא רק הופך את זה לגרוע יותר.'
האוזניים שלי היו נמוכות כל היום אז הן פשוט נשארו באותו מקום.
"הייי... תעודד! מחר הולכים לטיול~~ קאמפינג יאי!! אתה ישן עם מאסטר באותו אוהל אתה לא שמח??"

school for special creatures. yoonmin Where stories live. Discover now